מדרש על בראשית 32:13: בראשית רבה ומקורות קלאסיים

וַיִּטְמְנֵהוּ בַּחוֹל, אָמַר לְיִשְׂרָאֵל: אַתֶּם מְשׁוּלִין כַּחוֹל. שֶׁהַחוֹל אָדָם נוֹטְלוֹ מִכָּאן וְנוֹתְנוֹ בְּכָאן וְאֵין קוֹלוֹ נִשְׁמָע, כָּךְ לֹא יֵצֵא דָּבָר זֶה מִפִּיכֶם. לְכָךְ כְּתִיב וַיִּטְמְנֵהוּ בַּחוֹל.

היטיב איטיב עמך. היטיב בזכותך איטיב בזכות אביך:

וְאַתָּה אָמַרְתָּ הֵיטֵב אֵיטִיב עִמָּךְ (בראשית לב, יג), הֵיטֵב בִּזְכוּתְךָ אֵיטִיב בִּזְכוּת אֲבוֹתֶיךָ. (בראשית יד טו): וַיָּלֶן שָׁם בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיִּקַּח מִן הַבָּא בְּיָדוֹ מִנְחָה לְעֵשָׂו אָחִיו, עִזִּים מָאתַיִם וּתְיָשִׁים עֶשְׂרִים, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר מִכָּאן לָעוֹנָה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה, הַטַּיָּלִים בְּכָל יוֹם, הַפּוֹעֲלִים שְׁתַּיִם בְּשַׁבָּת. הַסַּפָּנִין אַחַת לְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים. עִזִּים מָאתַיִם, שֶׁהֵן צְרִיכוֹת תְּיָשִׁים עֶשְׂרִים. רְחֵלִים מָאתַיִם, שֶׁהֵן צְרִיכוֹת אֵילִים עֶשְׂרִים. גְּמַלִּים מֵינִיקוֹת וּבְנֵיהֶם שְׁלשִׁים, וּבַנָּאֵיהֶם שְׁלשִׁים. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אָמַר לְפִי שֶׁהוּא צָנוּעַ בְּתַשְׁמִישׁוֹ לְפִיכָךְ לֹא פִּרְסְמוֹ הַכָּתוּב, אֶלָּא גְּמַלִּים מֵינִיקוֹת וּבְנֵיהֶם שְׁלשִׁים. פָּרוֹת אַרְבָּעִים וּפָרִים עֲשָׂרָה, שֶׁהֵן צְרִיכִים פָּרִים עֲשָׂרָה. אֲתֹנֹת עֶשְׂרִים, שֶׁהֵן צְרִיכִים עֲיָרִם עֲשָׂרָה. וְלָמָּה הוּא נוֹתֵן אֶת הַגְּמַלִּים בָּאֶמְצַע, אֶלָּא אָמַר לוֹ הֱוֵי רוֹאֶה אֶת עַצְמְךָ כְּאִלּוּ אַתָּה יוֹשֵׁב עַל בִּימָה וְדָן, וַאֲנִי נִדּוֹן לְפָנֶיךָ וְאַתָּה מִתְמַלֵּא עָלַי רַחֲמִים.