מדרש על בראשית 32:26: בראשית רבה ומקורות קלאסיים

חַסְדֵּי ה' כִּי לֹא תָמְנוּ כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מִשֶּׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְיָאֵשׁ מִן הַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, הוּא חוֹזֵר וּמְרַחֵם עֲלֵיהֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: חַסְדֵּי ה' כִּי לֹא תָמְנוּ. חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ, אָמַר רַבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרִי עַל שֶׁאַתָּה מְחַדְּשֵׁנוּ בְּכָל בֹּקֶר וּבֹקֶר, אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁאֱמוּנָתְךָ רַבָּה לִתְחִיַּת הַמֵּתִים. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא עַל שֶׁאַתָּה מְחַדְּשֵׁנוּ בְּבָקְרָן שֶׁל מַלְכֻיּוֹת, אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁאֱמוּנָתְךָ רַבָּה לְגָאֳלֵנוּ. אָמַר רַבִּי חֶלְבּוֹ בְּכָל יוֹם וָיוֹם בּוֹרֵא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כַּת שֶׁל מַלְאָכִים חֲדָשִׁים וְאוֹמְרִין שִׁירָה חֲדָשָׁה וְהוֹלְכִין לָהֶם. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה הֵשַׁבְתִּי לְרַבִּי חֶלְבּוֹ וְהָא כְתִיב (בראשית לב, כו): וַיֹּאמֶר שַׁלְחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר, אָמַר לִי חֲנוֹקָה סְבַרְתְּ לַחֲנוֹקֵנִי, גַּבְרִיאֵל וּמִיכָאֵל הֵן הֵן שָׂרִים שֶׁל מַעְלָה, דְּכֻלָּם מִתְחַלְּפִין וְאִינוּן לָא מִתְחַלְפִין. אַדְרִיָּאנוּס שְׁחִיק עֲצָמוֹת שָׁאַל אֶת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה, אָמַר לוֹ, אַתֶּם אוֹמְרִים בְּכָל יוֹם וָיוֹם בּוֹרֵא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כַּת שֶׁל מַלְאָכִים חֲדָשִׁים וְאוֹמְרִים שִׁירָה חֲדָשָׁה וְהוֹלְכִין לָהֶם, אָמַר לוֹ אִין. אָמַר לוֹ וּלְאָן אִינוּן אָזְלִין. אָמַר לֵיהּ מִן הָן דְּמִתְבְּרִיאוּ. אָמַר לֵיהּ מִנַּיִן מִתְבָּרְיָין. אָמַר לוֹ מִן הָדֵין נְהַר דְּנוּר. אָמַר לֵיהּ וּמָה עִיסְקֵיהּ דִּנְהַר דְּנוּר, אָמַר לֵיהּ כְּהָדֵין יַרְדְּנָא דְּלָא פָּסֵיק לָא בְּלֵילְיָא וְלָא פָּסֵיק בִּימָמָא. אָמַר לֵיהּ וְהִינִין יַרְדְּנָא מְהַלֵּךְ בִּימָמָא וּפָסֵיק בְּלֵילְיָא. אָמַר לֵיהּ נָטֵר הֲוֵינָא בְּבֵית פְּעוֹר וְהָדֵין יַרְדְּנָא כְּמָה דִּמְהַלֵּךְ בִּימָמָא כָּךְ מְהַלֵּךְ בְּלֵילְיָא. אָמַר לֵיהּ וּמִנַּיִן אוֹתוֹ נְהַר דִּינוּר נָפֵיק, אָמַר לֵיהּ מִן זֵיעַתְהוֹן דְּחֵיוָתָא מִמַּה דִּטְעוּנִין בְּכוּרְסְיָא. חֶלְקִי ה' אָמְרָה נַפְשִׁי, רַבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר לְמֶלֶךְ שֶׁנִּכְנַס לִמְדִינָה וְהָיוּ עִמּוֹ דֻּכָּסִין וְאִפַּרְכִין וְאִיסְטְרַטִילוּטִין, וְהָיוּ גְּדוֹלֵי מְדִינָה יוֹשְׁבִים בְּאֶמְצַע הַמְּדִינָה, חַד אֲמַר אֲנָא נָסֵיב דֻּכָּסִין לְגַבִּי. וְחַד אֲמַר אֲנָא נָסֵיב אִפַּרְכִין לְגַבִּי, וְחַד אֲמַר אֲנָא נָסֵיב אִיסְטְרַטִילוּטִין לְגַבִּי. הָיָה פִּקֵּחַ אֶחָד לְשָׁם אֲמַר אֲנָא נָסֵיב לְמַלְכָּא, דְּכוֹלָּא מִתְחַלְּפִין וּמַלְכָּא אֵינוֹ מִתְחַלֵּף. כֵּן עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, מֵהֶן עוֹבְדִין לַחַמָּה, וּמֵהֶן עוֹבְדִין לַלְּבָנָה, וּמֵהֶן עוֹבְדִין לְעֵץ וָאֶבֶן, אֲבָל יִשְׂרָאֵל אֵינָן עוֹבְדִין אֶלָּא לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: חֶלְקִי ה' אָמְרָה נַפְשִׁי, שֶׁאֲנִי מְיַחֵד אוֹתוֹ שְׁתֵּי פְּעָמִים בְּכָל יוֹם, וְאוֹמֵר (דברים ו, ד): שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד.

זְכֹר ה' מֶה הָיָה לָנוּ, רַבִּי יִצְחָק פָּתַח (משלי ל, לא): זַרְזִיר מָתְנַיִם אוֹ תָיִשׁ, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אָדָם מְגַדֵּל שְׁנֵי זַרְזָרִין בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן, כּוֹבֵשׁ אֶת הַגָּדוֹל לִפְנֵי הַקָּטָן בִּשְׁבִיל לָחוּס עַל מָמוֹנוֹ. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הִכְתַּבְתָּ לָנוּ בְּתוֹרָתֶךָ (דברים כה, יז): זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק, לִי עָשָׂה וּלְךָ לֹא עָשָׂה, לֹא הֶחֱרִיב אֶת מִקְדָּשְׁךָ. רַבָּנָן אָמְרִין אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָנוּ שֶׁלְּךָ וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁלְּךָ, מִפְּנֵי מָה אֵין אַתָּה חָס עַל אֻמָּתְךָ. וּמֶלֶךְ אַלְקוּם עִמּוֹ, אָמַר רַבִּי יִצְחָק אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שִׁכְחָה מְצוּיָה בָּנוּ אֲבָל אֵין שִׁכְחָה מְצוּיָה בְּךָ, וְאֵין שִׁכְחָה לְפָנֶיךָ, לְפִיכָךְ אַתְּ זְכֹר (תהלים קלז, ז): זְכֹר ה' לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָיִם הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ, רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר פַּגְּרוּ פַּגְּרוּ, וְרַבִּי לֵוִי אָמַר פַּנּוּן פַּנּוּן. מַאן דְּאָמַר פַּגְרוּ פַּגְרוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה נא, נח): חֹמוֹת בָּבֶל הָרְחָבָה עַרְעֵר תִּתְעַרְעַר. מַאן דְּאָמַר פַּנּוּן פַּנּוּן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: עַד הַיְסוֹד בָּהּ, אֲפִלּוּ יְסוֹדוֹתֶיהָ מָטוּן. הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵנוּ, רַבִּי יוּדָן אָמַר הַבָּטָה מִקָּרוֹב וּרְאִיָּה מֵרָחוֹק, הַבָּטָה מִקָּרוֹב, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א יט, ו): וַיַּבֵּט וְהִנֵּה מְרַאֲשֹׁתָיו עֻגַת רְצָפִים. וּרְאִיָּה מֵרָחוֹק, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כב, ד): וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחֹק. רַבִּי פִּנְחָס אוֹמֵר הַבָּטָה מֵרָחוֹק, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פ, טו): הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה. וּרְאִיָּה מִקָּרוֹב, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לב, כה): וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ.

רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי חֶלְבּוֹ אָמַר כְּתִיב (בראשית לב, כד): וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ, אֵין אָנוּ יוֹדְעִין מִי הָיָה בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁל מִי, אִם הַמַּלְאָךְ הָיָה בִּרְשׁוּת יַעֲקֹב וְאִם יַעֲקֹב בִּרְשׁוּת הַמַּלְאָךְ, אֶלָּא מִמַּה דִּכְתִיב (בראשית לב, כו): וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר, אָמַר לוֹ הַמַּלְאָךְ לְיַעֲקֹב שַׁלְּחֵנִי, כִּי הִגִּיעַ קִלּוּסִי לְקַלֵּס, הֱוֵי הַמַּלְאָךְ בִּרְשׁוּת יַעֲקֹב אָבִינוּ. וּבְאֵיזֶה צַד נִדְמָה לוֹ, רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא אָמַר לְשָׂרוֹ שֶׁל עֵשָׂו הָרָשָׁע נִדְמָה לוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית לג, י): כִּי עַל כֵּן רָאִיתִי פָנֶיךָ כִּרְאֹת פְּנֵי אֱלֹהִים, אֲמַר לֵיהּ אַפָּךְ דָּמְיָין לְשָׂרָךְ, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ אֲרִי אִימֵירוּן וְכֶלֶב אַגְרִיּוּן, מֶה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ זִוֵּג אֶת הָאֲרִי וְהָיָה מְלַבְּבוֹ כְּנֶגֶד בְּנוֹ, וְהָיָה אוֹמֵר שֶׁאִם יָבוֹא הַכֶּלֶב לְהִזְדַוֵּג לִבְנִי יֹאמַר בְּנִי לָאֲרִי יָכֹלְתִּי וְלַכֶּלֶב אֵינִי יָכוֹל. כָּךְ בְּשָׁעָה שֶׁאֻמּוֹת הָעוֹלָם בָּאִים לְהִזְדַּוֵּג לְיִשְׂרָאֵל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לָהֶם שַׂר שֶׁלָּכֶם לֹא יָכוֹל לַעֲמֹד בַּאֲבִיהֶם וְאַתֶּם יְכוֹלִין לָהֶם. רַבִּי הוּנָא אָמַר לְרוֹעֶה נִדְמָה לוֹ, לָזֶה צֹאן וְלָזֶה צֹאן, לָזֶה גְּמַלִּים וְלָזֶה גְּמַלִּים, אָמַר לוֹ הַעֲבֵר אֶת שֶׁלִּי וַאֲנִי מַעֲבִיר אֶת שֶׁלְּךָ, כֵּיוָן שֶׁהֶעֱבִיר יַעֲקֹב אָבִינוּ אֶת שֶׁלּוֹ אָמַר נַחֲזֹר וְנֶחֱמֵי דִילְמָא אַנְשֵׁינַן כְּלוּם, מִן דַּחֲזַר וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ. רַבִּי חִיָּא רַבָּה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי הֲווֹ עָסְקֵי בִּפְרַגְמַטְיָא וַהֲווֹ נָסְבִין וְיַהֲבִין בַּהֲדָא מִיטַּכְּסִין, עָלוֹן לַהֲדָא צוּר וַעֲבַדּוּן עִיבִידַתְהוֹן, מִן דִּנְפַקּוּן מִן פִּילֵי אֲמַרוּן נַחֲזֹר וְנֶחֱמֵי דִּילְמָא אַנְשֵׁינַן כְּלוּם, חָזְרוּ וּמָצְאוּ חֲבִילָה שֶׁל מִיטַּכְּסִין, אָמְרִין הֲדָא מִלָּה מִן יַעֲקֹב סָבָאן הִיא, דִּכְתִיב (בראשית לב, כו): וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ. וְרַבָּנָן אָמְרֵי לְאַרְכִילִיסְטִים נִדְמָה לוֹ, לָזֶה צֹאן וְלָזֶה צֹאן, לָזֶה גְּמַלִּים וְלָזֶה גְּמַלִּים, אָמַר לוֹ הַעֲבֵר שֶׁלִּי וַאֲנִי מַעֲבִיר שֶׁלְּךָ, כָּךְ הֶעֱבִיר הַמַּלְאָךְ צֹאנוֹ שֶׁל יַעֲקֹב כְּהֶרֶף עַיִן, וְהָיָה אֲבוּנָן יַעֲקֹב עָנְיָא דְּמַלְאֲכָא מַעֲבַר וְחוֹזֵר וּמַשְׁכַּח עָאן אָחֳרֵי כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה, מֶה עָשָׂה יַעֲקֹב אָבִינוּ, אָמַר רַבִּי פִּנְחָס בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נָטַל פַּרְקֵדִין וּכְרָכוֹ עַל צַוָּארוֹ, אָמַר לֵיהּ פַּרְמָקוֹס פַּרְמָקוֹס חָרָשׁ אַתְּ לֵית חֳרָשִׁין מַצְלִיחִין בַּלַּיְלָה. אָמַר רַבִּי הוּנָא בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר הַמַּלְאָךְ לֵינָא מֵידַע לְדֵין עִם מַאן נָסֵיב וְיָהֵיב, מֶה עָשָׂה נָתַן אֶצְבַּע עַל הַצּוּר הִתְחִילָה תּוֹסֶסֶת אֵשׁ, אֲמַר לֵיהּ מִן הֲדָא אַתְּ מַדְחֵיל לִי אֲנָא כּוּלִי מִינֵּיהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (עובדיה א, יח): וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר יִצְחָק אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַמַּלְאָךְ שָׂרוֹ שֶׁל עֵשָׂו, מָה אַתְּ עוֹמֵד הוּא בָּא עָלֶיךָ וַחֲמִשָּׁה קְמֵיעִים בְּיָדוֹ, זְכוּתוֹ, וּזְכוּת אָבִיו, וּזְכוּת אִמּוֹ, וּזְכוּת זְקֵנוֹ, וּזְכוּת זְקֶנְתּוֹ, מְדֹד עַצְמְךָ עִמּוֹ שֶׁאֵין אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד אֲפִלּוּ בִּזְכוּתוֹ, מִיָּד (בראשית לב, כה): וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ, אָמַר רַבִּי לֵוִי וַיַּרְא בַּשְּׁכִינָה כִּי לֹא יָכֹל לוֹ, לְאַרְכִילִיסְטִים שֶׁהָיָה מִתְגּוֹשֵׁשׁ עִם בְּנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ תָּלָה עֵינָיו לְמַעְלָה וְרָאָה אֶת אָבִיו הַמֶּלֶךְ עוֹמֵד עַל גַּבָּיו, וְהִרְפִּישׁ עַצְמוֹ תַּחְתָּיו. כָּךְ כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַמַּלְאָךְ הַשְּׁכִינָה עוֹמֶדֶת לְמַעְלָה מִיַּעֲקֹב הִרְפִּישׁ עַצְמוֹ תַּחְתָּיו, הֲדָא הוּא דִכְתִיב וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ, אָמַר רַבִּי לֵוִי וַיַּרְא בַּשְּׁכִינָה כִּי לֹא יָכֹל לוֹ. (בראשית לב, כו): וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ, בַּצַּדִּיקִים וּבַצַּדִּיקוֹת בַּנְּבִיאִים וּבַנְּבִיאוֹת שֶׁהָיוּ עֲתִידִין לַעֲמֹד מִמֶּנּוּ וּמִבָּנָיו, אֵיזֶה זֶה, זֶה דּוֹרוֹ שֶׁל שְׁמַד. וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי בֶּרֶכְיָה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר שִׁיְּעָא, רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבָסָא סִדְּקָהּ כְּדָג. רַבִּי נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב אָמַר פֵּרְקָהּ מִמְּקוֹמָהּ, הֵיאַךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (יחזקאל כג, יח): וַתֵּקַע נַפְשִׁי מֵעָלֶיהָ.