חתם סופר
*ויגע בכף יריכו, הרמז על דרך שכ' השל"ה עפ"י מה שאמרו חז"ל תכלת דומה לים וים לרקיע ורקיע דומה לכסא כבוד הרמז לשלשה יסודי העולם, התורה היא יסוד ותכלית הבריאה והיא נמשלת לים, אבל התורה בלי עוסקיה ומפרשיה אינה מועלת, ותלמידי חכמים העוסקים ומפרשים ומפרסמים דברי' הם דוגמת רקיע שמרקעים את דברי' [לשון הקרא ריקועי פחים ציפוי למזבח] ואי אפשר זה בלא זה, והיינו ים דומה לרקיע והתורה נצחיית וגם עוסקי' כנאמר לא ימושו מפיך וגו' ותכלית שניהם וגמר הדבר הוא עבודה בבית המקדש הנקרא כסא והיינו רקיע דומה לכסא כבוד, ושלשה בחינות אלו הם ר"ת י'ר'ך, י'ם ר'קיע כ'סא ושנים הראשוני' לא יתבטלו, אבל בהמ"ק נחרב בעונינו ע"י שנתערבו בגוים וילמדו מעשיהם והיינו ע"י התאבק ותשר של עשו ותקע כף ירך היינו הכף של ירך:
רש"י
ויגע בכף ירכו. קוּלִית הַיָּרֵךְ הַתָּקוּעַ בְּקַּלְבּוּסִית קָרוּי כַּף, עַ"שֵׁ שֶׁהַבָּשָׂר שֶׁעָלֶיהָ כְּמִין כַּף שֶׁל קְדֵרָה:
רמב"ן
וירא כי לא יכל לו מלאכיו גבורי כח עושי דברו ועל כן לא יכול לו המלאך להזיקו כי לא הורשה רק במה שעשה עמו להקע כף ירכו ואמרו בבראשית רבה (בראשית רבה ע״ז:ג׳) נגע בכל הצדיקים שעתידין להיות ממנו זה דורו של שמד והענין כי המאורע כלו רמז לדורותיו שיהיה דור בזרעו של יעקב יתגבר עשו עליהם עד שיהיה קרוב לקעקע ביצתן והיה זה דור אחד בימי חכמי המשנה כדור של רבי יהודה בן בבא וחביריו כמו שאמרו (שיר השירים רבה ב ז) אמר רבי חייא בר אבא אם יאמר לי אדם תן נפשך על קדושת שמו של הקב"ה אני נותן ובלבד שיהרגוני מיד אבל בדורו של שמד איני יכול לסבול ומה היו עושים בדורו של שמד היו מביאין כדוריות של ברזל ומלבנין אותן באור ונותנין אותן תחת שיחיהן ומשיאין נפשותיהן מהן ויש דורות אחרים שעשו עמנו כזה ויותר רע מזה והכל סבלנו ועבר עלינו כמו שרמז ויבא יעקב שלם: