מדרש על בראשית 33:12: בראשית רבה ומקורות קלאסיים

(דברים לא) "וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא", אָמַר רָבָא: אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַף עַל פִּי שֶׁהִסְתַּרְתִּי פָּנַי מֵהֶם, (דכתיב: (שמות לג) "ודבר ה' אל משה, פנים אל פנים", אותם הפנים אסתיר, אבל) "בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר בּוֹ". רַב יוֹסֵף אָמַר: יָדוֹ נְטוּיָה עָלֵינוּ, (להגן) שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיה נא) "וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ". רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה הֲוָה קָאִי בֵּי קֵיסָר, אַחְוִי לֵיהּ הַהוּא צְדוֹקִי: עַמָּא, דְּאַהַדְרִינְהוּ מָרִיהּ לְאַפֵּיהּ מִינֵיהּ. אַחְוִי לֵיהּ: (איהו) וְעוֹד יָדוֹ נְטוּיָה עָלֵינוּ (להגן). אָמַר לוֹ קֵיסָר לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ (בן חנניה): מַאי אַחְוִי לָךְ? עַמָּא, דְּאַהַדְרִינְהוּ מָרִיהּ לְאַפֵּיהּ מִינֵיהּ. (ומאי אחוית ליה הכי והכי) [וַאֲנָא מַחְוִינָא לֵיהּ: יָדוֹ נְטוּיָה עָלֵינוּ]. אָמַר לֵיהּ לְהַהוּא צְדוֹקִי: מַאי אַחְוִית לֵיהּ? אָמַר לֵיהּ: עַמָּא, דְּאַהַדְרִינְהוּ מָרִיהּ לְאַפֵּיהּ, (והוא) וּמַאי אַחְוִי לָךְ? אָמַר: לָא יָדַעְנָא. אָמַר: גַּבְרָא דְּלָא יָדַע מַאי מַחְווּ לֵיהּ בְּמָחוֹג, מַחְוִי קַמֵּיהּ מַלְכָּא?! אַפְּקוּהוּ (לההוא צדוקי) וְקַטְלוּהוּ. כִּי קָא נִיחָא נַפְשֵׁיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָא, אַמְרֵי לֵיהּ רַבָּנָן: וּמַאי תִּיהֱוֵי עֲלָן מִן צְדוֹקִים? אָמַר לְהוּ: (ירמיה מט) "אָבְדָה עֵצָה מִבָּנִים נִסְרְחָה חָכְמָתָם", כֵּיוָן דְּאָבְדָה עֵצָה שֶׁל בָּנִים, נִסְרְחָה חָכְמָתָם שֶׁל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים. וְאִי בָּעִית אֵימָא מֵהָכָא: (בראשית לג) "וַיֹאמֶר: נִסְעָה וְנֵלֵכָה, וְאֵלְכָה לְנֶגְדֶּךָ". רַבִּי אִילָא הֲוָה סָלִיק וְאָזַל בְּדַרְגָּא דְּבֵי (רבא) [רַבָּה] בַּר שִׁילָא, שַׁמְעֵיהּ לְהַהוּא יְנוּקָא דַּהֲוָה קָא קָרִי: (עמוס ד) "כִּי הִנֵּה יוֹצֵר הָרִים וּבֹרֵא רוּחַ, וּמַגִיד לְאָדָם מַה שֵּׂחוֹ", אָמַר: עֶבֶד שֶׁרַבּוֹ מַגִיד לוֹ מַה שֵּׂחוֹ, תַּקָנָה יֵשׁ לוֹ?! מַאי, 'מַה שֵּׂחוֹ'? אָמַר רַב: אֲפִלּוּ שִׂיחָה יְתֵרָה שֶׁבֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, מַגִּידִין לוֹ לְאָדָם בִּשְׁעַת מִיתָה. אֵינִי, וְהָא רַב כַּהֲנָא הֲוָה גַּנִּי תּוּתֵי פּוּרְיֵיהּ דְּרַב, [וְשַׁמְעֵיהּ דְּסָח וְצָחַק וְעָשָׂה צְרָכָיו. אָמַר: דָּמִי פּוּמֵיהּ דְּרַב כְּמַאן דְּלָא טָעִים לֵיהּ תַּבְשִׁילָא. אָמַר לֵיהּ: כַּהֲנָא, פּוּק! לָאו אוֹרַח אַרְעָא! לָא קַשְׁיָא, כָּאן דְּצָרִיךְ לִרְצוּיָהּ, הָא, דְּלָא צָרִיךְ לִרְצוּיָהּ]. (ירמיה יג) "וְאִם לֹא תִשְׁמָעוּהָ, בְּמִסְתָּרִים תִּבְכֶּה נַפְשִׁי מִפְּנֵי גֵוָה". מַאי, 'בְּמִסְתָּרִים'? אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר (אויא) [אִינְיָא] מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: מָקוֹם יֵשׁ לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁבּוֹכֶה בּוֹ וּ'מִסְתָּרִים' שְׁמוֹ. וּמַאי, 'מִפְּנֵי גֵוָה'? אָמַר רַב [שְׁמוּאֵל בַּר] יִצְחָק: מִפְּנֵי גַּאֲוָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּטְּלָה מֵהֶם וְנִתְּנָה לְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר: מִפְּנֵי גַּאֲוָתָהּ שֶׁל מַלְכוּת שָׁמַיִם שֶׁנִּטְּלָה. וּמִי אִיכָּא בִּכְיָּה קַמֵּיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? וְהָא אָמַר רַב פָּפָּא: אֵין עַצְבוּת לִפְנֵי הַמָּקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: (ד"ה א טז) "עֹז וְחֶדְוָה בִּמְקֹמוֹ"? לָא קַשְׁיָא, הָא, בְּבָתֵּי גַּוָּאִי, הָא בְּבָתֵּי בְּרָאִי. וּבְבָתֵּי בְּרָאִי לֵיכָּא עַצְבוּת? וְהָא כְּתִיב: (ישעיה כב) "וַיִקְרָא אֲדֹנָי אֱלֹהִים צְבָאוֹת בַּיּוֹם הַהוּא לִבְכִי וּלְמִסְפֵּד וּלְקָרְחָה וְלַחֲגֹר שָׂק"? שַׁאנִי חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָשׁ, דַּאֲפִלּוּ מַלְאֲכֵי (השרת) [שָׁלוֹם] בָּכוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם לג) "הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חֻצָה, מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַר יִבְכָּיוּן". (ירמיה יג) "וְדָמֹעַ תִּדְמַע, וְתֵרַד עֵינִי דִּמְעָה, כִּי נִשְׁבָּה עֵדֶר ה'". אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: שָׁלֹשׁ דְּמָעוֹת הַלָּלוּ, לָמָּה? אַחַת, עַל מִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן. וְאַחַת, עַל מִקְדָּשׁ שֵׁנִי. וְאַחַת, עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁגָּלוּ מִמְּקוֹמָן. וְאִיכָּא דְּאַמְרֵי: אַחַת, עַל בִּטּוּל תּוֹרָה. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר: עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁגָּלוּ מִמְּקוֹמָן, הַיְנוּ דִּכְתִיב: "כִּי נִשְׁבָּה עֵדֶר ה'". אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר: אַחַת, עַל בִּטּוּל תּוֹרָה, מַאי, "כִּי נִשְׁבָּה עֵדֶר ה'"? כֵּיוָן שֶׁגָּלוּ יִשְׂרָאֵל מִמְּקוֹמָן, אֵין לְךָ בִּטּוּל תּוֹרָה גָּדוֹל מִזֶּה.

כי קא ניחא נפשיה דרבי יהושע בן חנניא אמרי ליה רבנן ומאי תהוי עלן מן אפיקורסא אמר להו (ירמיה מט ז) אבדה עצה מבנים נסרחה חכמתם כיון דאבדה עצה של בנים נסרחה חכמתם של עובדי כוכבים ואי בעית אימא מהכא (בראשית לג יב) ויאמר נסעה ונלכה ואלכה לנגדך. ר׳ אילא הוה סליק ואזל בדרגא דבי רבה בר שילא שמעיה לההוא ינוקא דהוה קא קרי (עמוס ד יג) כי הנה יוצר הרים ובורא רוח ומגיד לאדם מה שיחו אמר עבד שרבו מגיד לו מה שיחו תקנה יש לו. מאי מה שיחו אמר רב אפילו שיחה יתירה שבין איש לאשתו מגידין לו לאדם בשעת מיתה:

ועשית יריעות עזים וגו' (שמות כו ז). זש"ה אהבתי אתכם אמר ה' (מלאכי א ב), הפסוק הזה מי אמרו, מלאכי [אמרו], אימתי בשעה שהיה מוכיח את ישראל, אמר להן מלאכי, היקבע אדם אלהים (שם ג ח), השיבו אותו בחמה קבענוך (שם), אמרו רבותינו דורו של מלאכי היה מוכיחן והן משיבין אותו, אמר להן היקבע אדם אלהים, אמר ר' לוי לשון ערבי הוא, ערבי בא להשיח עם חבירו יאמר לו האת גוזלינו האת קובעינו, היקבע אדם אלהים, ואמר ואמרתם במה קבענוך המעשר והתרומה (שם) שאין מוציאין אותו כראוי, חזר ואמר להן הלא אח עשו ליעקב (שם א ב), ואתם אומרים במה אהבתנו (שם), בנוהג שבעולם מי שיש לו בנים אחד בכור ואחד קטן מי נוטל הרבה הבכור, עשו יצא תחילה, שנאמר ויצא הראשון אדמוני (בראשית כה כה), הוא היה ראוי ליטול שני חלקים, ולא עשיתי כך, אלא יעקב נטל שני חלקים, העולם הזה והעולם הבא, כך עשו אמר ליעקב נסעה ונלכה וגו' (בראשית לג יב), נהלך שנינו בעולם, אמר לו יעקב טול עולמך ועבור, שנאמר יעבור נא אדוני לפני עבדו וגו' עד אשר אבוא אל אדוני שעירה (שם שם יד). אמר ר' יעקב חזרתי על כל המקרא אם הלך יעקב שעירה אם לא הלך, ולא מצאתי, ואימתי הוא הולך לעתיד לבא, שנאמר ועלו מושיעים בהר ציון וגו' (עובדיה א כא), לפיכך ואוהב את יעקב, יעקב שותף עם עשו בעולם הזה, (אני) [אבל עשו אינו] שותף עם יעקב לעולם הבא, אמר שלמה יהי לך לבדך ואין לזרים אתך (משלי ה יז).