מדרש אגדה
ואת לאה וילדיה אחרונים [ואת רחל ואת יוסף אחרונים]. מכאן שחביבין עליו בני לאה ובני רחל יותר מבני השפחות:
מדרש תנחומא
תֵּדַע לְךָ שֶׁהוּא כֵן, רְאֵה כַּמָּה חָבִיב הָאָרוֹן. כְּשֵׁם שֶׁכִּסֵּא הַכָּבוֹד חָבִיב, כָּךְ הוּא חָבִיב, שֶׁהַתּוֹרָה נְתוּנָה בְתוֹכוֹ. וּבִשְׁבִיל שֶׁהַתּוֹרָה נְתוּנָה מִימִינוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ (דברים לג, ב), לְפִיכָךְ הָאָרוֹן חָבִיב בִּשְׁבִיל שֶׁהַתּוֹרָה נְתוּנָה בְתוֹכוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה (שמות לב, טו).
מדרש תנחומא
וַיִּתֵּן אֶל מֹשֶׁה כְּכַלֹּתוֹ (שמות לא, יח). זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: מַתָּן אָדָם יַרְחִיב לוֹ וְלִפְנֵי גְדֹלִים יַנְחֶנּוּ (משלי יח, טז), מַתָּנָה שֶׁאָדָם נוֹתֵן מִשֶּׁלּוֹ, יַרְחִיב לוֹ, כְּמַעֲשֵׂה בְאָבוּן רַמָּאָה שֶׁהָיָה בְּבָצְרָה, וְהָלְכוּ רַבּוֹתֵינוּ לְשָׁם לְבַקֵּשׁ פַּרְנָסָה, וְלֹא בִּקֵּשׁ לִפְסֹק עַד שֶׁפָּסְקוּ כָּל בְּנֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת, וּפָסַק הוּא כְּנֶגֶד כֻּלָּן, לְפִיכָךְ קוֹרִין אוֹתוֹ אָבוּן רַמָּאָה. מֶה עָשׂוּ רַבּוֹתֵינוּ? הוֹשִׁיבוּהוּ אֶצְלָן, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: מַתָּן אָדָם יַרְחִיב לוֹ וְגוֹ'. דָּבָר אַחֵר, וַיִּתֵן אֶל מֹשֶׁה, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: וַתִּתֶּן לוֹ מָגֵן יִשְׁעֶךָ (תהלים יח, לו), אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל הַבּוֹטְחִין בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וִימִינְךָ תִסְעָדֵנִי (תהלים יח, לו), מִימִנוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (דברים לג, ב). וְעַנְוָתְךָ תַרְבֵּנִי (תהלים יח, לו),