מדרש על בראשית 37:11: בראשית רבה ומקורות קלאסיים

מִי יִתֶּנְךָ כְּאָח לִי, בְּאֵי זֶה אָח, כְּקַיִן לְהֶבֶל, קַיִן הָרַג לְהֶבֶל, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ד, ח): וַיָּקָם קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ. אֶלָּא כְּיִשְׁמָעֵאל לְיִצְחָק, יִשְׁמָעֵאל שׂוֹנֵא לְיִצְחָק. אֶלָּא כְּעֵשָׂו לְיַעֲקֹב, הֲרֵי נֶאֱמַר (בראשית כז, מא): וַיִּשְׂטֹם עֵשָׂו אֶת יַעֲקֹב. אֶלָּא כַּאֲחֵי יוֹסֵף לְיוֹסֵף, שׂוֹנְאִין הָיוּ אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לז, יא): וַיְקַנְאוּ בוֹ אֶחָיו. בְּאֵי זֶה אָח, יוֹנֵק שְׁדֵי אִמִּי, הֱוֵי אוֹמֵר כְּיוֹסֵף לְבִנְיָמִין שֶׁאֲהֵבוֹ בְּלִבּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מג, טז): וַיַּרְא יוֹסֵף אִתָּם אֶת בִּנְיָמִין. אֶמְצָאֲךָ בַחוּץ אֶשָּׁקְךָ, חוּץ, זֶה הַמִּדְבָּר, שֶׁהוּא חוּץ לַיִּשּׁוּב. אֶשָּׁקְךָ, בִּשְׁנֵי אַחִים שֶׁנָּשְׁקוּ זֶה לָזֶה, וְאֵלּוּ הֵן, משֶׁה וְאַהֲרֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ד, כז): וַיֵּלֶךְ וַיִפְגְּשֵׁהוּ בְּהַר הָאֱלֹהִים וַיִּשַּׁק לוֹ. לֹא יָבֻזוּ לִי, אָמַר רַבִּי פִּנְחָס מַעֲשֶׂה בִּשְׁנֵי אַחִים שֶׁהָיָה אֶחָד בְּמִירוֹן וְאֶחָד בְּגוּשׁ חָלָב, נָפְלָה דְלֵיקָה בְּבֵית זֶה שֶׁהָיָה בְּמִירוֹן וּבָאת אֲחוֹתוֹ מִגּוּשׁ חָלָב הִתְחִילָה מְגַפַּפְתּוֹ מְחַבַּקְתּוֹ וּמְנַשַּׁקְתּוֹ וְאוֹמֶרֶת לֵית דָּא מְבַדֶּה לִי, דַּהֲוָה אָחִי בַּאֲנַנְּקִי וְנִתְפַּלֵּט מִמֶּנָּהּ.

כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה, עַזָּה אַהֲבָה כַּמָּוֶת, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹהֵב אֶתְכֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מלאכי א, ב): אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר ה' וגו'. קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה, בְּשָׁעָה שֶׁמְקַנְאִים אוֹתוֹ בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁלָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לב, טז): יַקְנִאֻהוּ בְּזָרִים. דָּבָר אַחֵר, כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה, אַהֲבָה שֶׁאָהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית כה, כח): וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו. קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה, שֶׁקִּנֵּא עֵשָׂו לְיַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כז, מא): וַיִּשְׂטֹם עֵשָׂו אֶת יַעֲקֹב. דָּבָר אַחֵר, כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה, אַהֲבָה שֶׁאָהַב יַעֲקֹב לְיוֹסֵף, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לז, ג): וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו. קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה, שֶׁקִּנְאוּ בוֹ אֶחָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לז, יא): וַיְקַנְאוּ בוֹ אֶחָיו. דָּבָר אַחֵר, כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה, אַהֲבָה שֶׁאָהַב יְהוֹנָתָן לְדָוִד, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א יח, א): וַיֶּאֱהָבֵהוּ יְהוֹנָתָן כְּנַפְשׁוֹ. קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה, שֶׁקִּנֵּא שָׁאוּל לְדָוִד, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א יח, ט): וַיְהִי שָׁאוּל עוֹיֵן אֶת דָּוִד. דָּבָר אַחֵר, כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה, אַהֲבָה שֶׁאוֹהֵב הָאִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת ט, ט): רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ. קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה, קִנְאָה שֶׁמְּקַנֵּא לָהּ וְאוֹמֵר לָהּ אַל תְּדַבְּרִי עִם אִישׁ פְּלוֹנִי וְהָלְכָה וְדִבְּרָה עִמּוֹ, מִיָּד (במדבר ה, יד): וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ. דָּבָר אַחֵר, כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה, אַהֲבָה שֶׁאָהֲבוּ דּוֹרוֹ שֶׁל שְׁמַד לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים מד, כג): כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם. קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה, שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְקַנֵּא לְצִיּוֹן קִנְאָה גְדוֹלָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (זכריה ח, ב): כֹּה אָמַר ה' קִנֵּאתִי לְצִיּוֹן קִנְאָה גְדוֹלָה. רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת-יָהּ, רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר כָּאֵשׁ שֶׁל מַעְלָה, לֹא הָאֵשׁ מְכַבָּה לַמַּיִם וְלֹא הַמַּיִם מְכַבִּין לָאֵשׁ.

‎וְאֶת יְהוּדָה שָׁלַח. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: הִנְנִי שֹׁלֵחַ מַלְאָכִי וּפִנָּה וְגוֹ' (מלאכי ג, א). בֹּא וּרְאֵה, כָּל צָרוֹת שֶׁאֵרַע לְיוֹסֵף, אֵרַע לְצִיּוֹן. בְּיוֹסֵף כְּתִיב: וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף. בְּצִיּוֹן כְּתִיב: אֹהֵב ה' שַׁעֲרֵי צִיּוֹן (תהלים פז, ב). בְּיוֹסֵף כְּתִיב: וַיִּשְׂנְאוּ אוֹתוֹ. בְּצִיּוֹן, נָתְנָה עָלַי בְּקוֹלָהּ עַל כֵּן שְׂנֵאתִיהָ (ירמיה יב, ח). בְּיוֹסֵף, וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים. בְּצִיּוֹן, בֹּא יָבֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו (תהלים קכו, ו). בְּיוֹסֵף, הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ. בְּצִיּוֹן, אוֹמֵר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹהָיִךְ (ישעיה נב, ז). בְּיוֹסֵף, וַיַּחֲלוֹם יוֹסֵף חֲלוֹם, בְּצִיּוֹן, בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים (תהלים קכו, א). בְּיוֹסֵף, הֲבוֹא נָבוֹא אֲנִי וְאִמְּךָ וְגוֹ'. בְּצִיּוֹן, אַפַּיִם אֶרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לָךְ (ישעיה מט, כג). בְּיוֹסֵף, וַיְקַנְאוּ בוֹ אֶחָיו. בְּצִיּוֹן, קִנֵּאתִי לְצִיּוֹן קִנְאָה גְדוֹלָה (זכריה ח, ב). בְּיוֹסֵף, לֶךְ נָא רְאֵה אֶת שְׁלוֹם אַחֶיךָ. בְּצִיּוֹן, וְדִרְשׁוּ אֶת שְׁלוֹם הָעִיר (ירמיה כט, ז). בְּיוֹסֵף, וַיִּרְאוּ אֹתוֹ מֵרָחֹק. בְּצִיּוֹן, זִכְרוּ מֵרָחוֹק אֶת ה' (ירמיה נא, נ). בְּיוֹסֵף, וַיִּתְנַכְּלוּ אֹתוֹ. בְּצִיּוֹן, עַל עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד (תהלים פג, ד). בְּיוֹסֵף, וַיַּפְשִׁיטוּ אֶת כְּתֹנֶת הַפַּסִּים. בְּצִיּוֹן, וְהִפְשִׁיטוּךְ אֶת בְּגָדָיִךְ (יחזקאל כג, כו). בְּיוֹסֵף, וַיַּשְׁלִיכוּ אֹתוֹ הַבֹּרָה. בְּצִיּוֹן, צָמְתוּ בַבּוֹר חַיָּי (איכה ג, נג). בְּיוֹסֵף, וְהַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מָיִם. בְּצִיּוֹן, וּבַבּוֹר אֵין מַיִם כִּי אִם טִיט (ירמיה לח, ו). בְּיוֹסֵף, וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל לֶחֶם. בְּצִיּוֹן, אַשּׁוּר לִשְׂבֹּעַ לָחֶם (איכה ה, ו). בְּיוֹסֵף, וַיִּמְשׁכוּ וַיַּעֲלוּ אֶת יוֹסֵף. בְּצִיּוֹן, וַיִּמְשְׁכוּ אֶת יִרְמְיָהוּ בַּחֲבָלִים וַיַּעֲלוּ אֹתוֹ מִן הַבּוֹר (ירמיה לח, יג). בְּיוֹסֵף, וַיִּקְרַע יַעֲקֹב שִׂמְלֹתָיו. בְּצִיּוֹן, לִבְכִי וּמִסְפֵּד (ישעיה כב, יב). בְּיוֹסֵף, וַיְמָאֵן לְהִתְנַחֵם. וּבְצִיּוֹן, אַל תָּאִיצוּ לְנַחֲמֵנִי (ישעיה כב, ד). בְּיוֹסֵף, וְהַמְּדָנִים מָכְרוּ אֹתוֹ אֶל מִצְרָיִם. וּבְצִיּוֹן, וּבְנֵי יְהוּדָה וּבְנֵי יְרוּשָׁלַיִם מְכַרְתֶּם לִבְנֵי הַיְּוָנִים (יואל ד, ו).