שני לוחות הברית
יש להקשות הנה בפרשה זו מדבר מענייני פסח ומצות, ואיך הוא מרמז על מצות דעלמא. עוד קשה הוא מפרש זה הפסוק של ושמרתם את המצות שלא יחמיץ את המצות ויעשם מיד, ואדרבא מצינו תיבת שמירה שפירושו להיפך דהיינו המתנה כמו (בראשית לז, יא) ואביו שמר את הדבר שפירושו המתין על הדבר. עוד קשה כל אל תקרי שבדברי רז"ל הוא משום שיש איזה הוכחה בקרא שלא לקרות כן, ומה הוכחה יש בכאן:
אור הצפון
ויש עוד הוכחה לכך. חז"ל אומרים שלאחר שהאחים מכרו את יוסף לישמעאלים "החרימו וקללו את כל מי שיגלה ושיתפו להקדוש ברוך הוא עמהם" (ראה בראשית לז:לג ברש"י בשם תנחומא ובילקוט שם). ואם שיתפו להקדוש ברוך הוא בחרמם וקללתם, הרי היו בטוחים שלא נמצאה בפסק דינם כל כוונה רעה וכל שגגה ושכיונו לדין אמת עד שהשכינה מסכימה לדעתם. ואכן הסכימה השכינה עמהם וכך גזרה ההשגחה העליונה והכל היה מוכרח להיעשות כן על ידי האחים, כדברי הכתוב: "אלהים חשבה לטובה למען עשה כיום הזה להחיות עם רב" (בראשית נ:כ). אלא שבשמים מצאו איזה פגם בלבותם שהיה בהם משהו מן הקנאה, כפי שגילה הכתוב: "ויקנאו בו אחיו" (בראשית לז:יא), והם לא עמדו על פגם זה, וכאמור "כי האדם יראה לעינים וה׳ יראה ללבב", ואם כי פגם זה בלבותם לא גרם כל הטיה והטעאה במשפטם ודינם היה דין אמת לאמתו לפי ראות עיניהם. מצאה בהם התורה עילה לתביעה כל שהיא, בהתאם למדריגתם בתור שבטי יה.
שני לוחות הברית
ועשו הוא להיפך *קנאה *שנאה, כי הקנאה הוא היפך האמת, כי מדת אמת מורה על האמת ואינו מקנא על מה שאינו באמיתיות שלו, זהו (שם) בית עשו לקש. ק"ש ראשי תיבות *קנאה *שנאה. ועתה שחטאו השבטים בזה כמו שכתוב (בראשית לז, יא) ויקנאו בו אחיו, וישנאו אותו כו' (שם ד), גרמו שנפלו בעו"ה בידי עשו, והם עשרה הרוגי מלכות שהם גלגול עשרה שבטים כדאיתא בספר היכלות (טו) אמר ר' ישמעאל אותו היום חמשי בשבת היה כשבאה שמועה מכרך גדול של רומי לומר יתפשו ארבעה אנשים מאבירי ישראל, רבן שמעון בן גמליאל, ור' ישמעאל בן אלישע כהן גדול, ור' יהודה בן בבא, ור"א בן דמא, וה' אלפים ת"ח מירושלים פדיון שלהם. וכיון שראה ר' נחוניא בן הקנה גזירה זו, עמד והורידני למרכבה ובקשתי משר הפנים. וא"ל עשרה כתבו ב"ד שלמעלה ונתנו לסמאל שרה של רומי לומר לך והכחד מאבירי ישראל כל נתח טוב ירך וכתף להשלים גזירה (שמות כא, טז) וגונב איש ומכרו ונמצא בידו מות יומת וגו':