פסיקתא רבתי
[דבר אחר שובה ישראל וגו'] אמר ר' אלעזר אמרו ישראל לפני הקב"ה רבש"ע אם אנו עושין תשובה אתה (מקבלתן) [מקבלה], אמר להם בני תשובתו של קין קבלתי ותשובותיכם איני מקבל, שתי גזירות (גזרו) [נגזרו] על קין שנאמר נע ונד תהיה בארץ (בראשית ד' י"ב) וכיון שעשה תשובה ואמר גדול עוני מנשא (בראשית ד' י"ג) נמנע ממנו חצי הגזירות דכתיב ויצא קין מלפני ה' וישב בארץ נוד (בראשית ד' ט"ז), פגע בו אדה"ר אמר לו בני מה נעשה בדינך א"ל עשיתי תשובה ונתפשרתי, באותה שעה כיון ששמע אדם [כן] התחיל טפוח על פניו ואמר כך הוא כח התשובה ואני לא הייתי יודע, מיד פתח אדם פיו בשבחו של מזמור שיר ליום השבת (תהלים צ"ב).
תנחומא בובר
אז יבדיל משה שלש ערים מזרחה שמש. כל הרצחנים בורחים למזרח, שנאמר וישכן מקדם לגן עדן (בראשית ג כד), קין ברח למזרח, שנאמר ויצא קין מלפני ה' וישב בארץ נוד קדמת עדן (שם ד טז),
אסתר רבה
הָיָה, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כָּל מִי שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ הָיָה, הוּא תְּחִלָּתוֹ וְהוּא סוֹפוֹ. אֲתִיבוּן לֵיהּ וְהָכְתִיב (יחזקאל לג, כד): אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם, מֵעַתָּה הוּא תְּחִלָּתוֹ וְהוּא סוֹפוֹ, אֲמַר לוֹן אַף הִיא לָא תָּבְרָה, דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא וְרַבִּי יוֹחָנָן תַּרְוֵויהוֹן בֶּן שָׁלשׁ שָׁנִים הִכִּיר אַבְרָהָם אֶת בּוֹרְאוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית כו, ה): עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי, מִנְיַן עֵקֶב שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקוֹל בּוֹרְאוֹ, וַהֲווֹ שְׁנוֹתָיו מֵאָה שִׁבְעִים וְחָמֵשׁ, מַה מְּקַיֵּם בּוֹ, הָיָה, שֶׁהָיָה מְתֻקָּן לְהַדְרִיךְ כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּתְשׁוּבָה, (בראשית ג, כב): הֵן הָאָדָם הָיָה, שֶׁהָיָה מְתֻקָּן לְמִיתָה. (בראשית ג, א): וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם, מְתֻקָּן לְפֻרְעָנוּת. (בראשית ד, ב): וְקַיִּן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה, מְתֻקָּן לְגָלוּת, כְּמָא דְאַתְּ אָמַר (בראשית ד, טז): וַיֵּצֵא קַיִּן מִלִּפְנֵי ה' וגו' לוֹמַר נָע וָנָד. (איוב א, א): אִישׁ הָיָה בְאֶרֶץ עוּץ, מְתֻקָּן לְיִסּוּרִין. (בראשית ו, ט): נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה, הָיָה מְתֻקָּן לְהַכִּיר בּוֹרְאוֹ. (שמות ג, א): וּמשֶׁה הָיָה רֹעֶה, הָיָה מְתֻקָּן לִגְאֻלָּה. מָרְדֳּכַי הָיָה מְתֻקָּן לִגְאֻלָּה. רַבִּי לֵוִי וְרַבָּנָן, רַבִּי לֵוִי אָמַר כָּל מִי שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, הָיָה, רָאָה עוֹלָם חָדָשׁ. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן וַחֲמִשָּׁה הֵן: נֹחַ, אֶתְמוֹל (איוב יד, יט): אֲבָנִים שָׁחֲקוּ מַיִם, דְּאָמַר רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן אֲפִלּוּ אִצְטְרוּבּוֹלִין שֶׁל רֵחַיִם נִמּוֹחוּ בִּימֵי הַמַּבּוּל, וְהָכָא אָמַר (בראשית ט, יח): וַיִּהְיוּ בְנֵי נֹחַ הַיֹּצְאִים מִן הַתֵּבָה, לוֹמַר רָאָה עוֹלָם חָדָשׁ. יוֹסֵף, אֶתְמוֹל (תהלים קה, יח): עִנּוּ בַכֶּבֶל, וְעַכְשָׁו (בראשית מב, ו): וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט עַל הָאָרֶץ, אֶלָּא רָאָה עוֹלָם חָדָשׁ. משֶׁה, אֶתְמוֹל בּוֹרֵחַ מִפְּנֵי פַּרְעֹה, וְעַכְשָׁו מְשַׁקְּעוֹ בַּיָּם, אֶלָּא שֶׁרָאָה עוֹלָם חָדָשׁ. אִיּוֹב, אֶתְמוֹל (איוב טז, יג): יִשְׁפֹּךְ לָאָרֶץ מְרֵרָתִי, וְעַכְשָׁו (איוב מב, י): וַיֹּסֶף ה' אֶת כָּל אֲשֶׁר לְאִיּוֹב לְמִשְׁנֶה, אֶלָּא רָאָה עוֹלָם חָדָשׁ. מָרְדֳּכַי, אֶתְמוֹל וַיִּלְבַּשׁ שַׂק וָאֵפֶר, וְעַכְשָׁו יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת. וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי. מַה מֹּר רֹאשׁ לְכָל הַבְּשָׂמִים, אַף מָרְדֳּכַי רֹאשׁ לַצַּדִּיקִים בְּדוֹרוֹ.