מדרש על בראשית 4:20: בראשית רבה ומקורות קלאסיים

וַיִּוָּלֵד לַחֲנוֹךְ אֶת עִירָד וגו' (בראשית ד, יח), אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, כֻּלָּן לְשׁוֹן מַרְדּוּת הֵן, עִירָד, עוֹרְדָּן אֲנִי מִן הָעוֹלָם, מְחוּיָאֵל, מוֹחָן אֲנִי מִן הָעוֹלָם, מְתוּשָׁאֵל, מַתִּישָׁן אֲנִי מִן הָעוֹלָם, לֶמֶךְ, מַה לִּי לְלֶמֶךְ וּלְתוֹלְדוֹתָיו. (בראשית ד, כ): וַיִּקַּח לוֹ לֶמֶךְ שְׁתֵּי נָשִׁים שֵׁם הָאַחַת עָדָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית צִלָּה, אָמַר רַבִּי עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן כָּךְ הָיוּ אַנְשֵׁי דּוֹר הַמַּבּוּל עוֹשִׂין, הָיָה אֶחָד מֵהֶן לוֹקֵחַ לוֹ שְׁתַּיִם, אַחַת לִפְרִיָּה וּרְבִיָּה וְאַחַת לְתַשְׁמִישׁ, זוֹ שֶׁהָיְתָה לִפְרִיָּה וּרְבִיָּה הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת כְּאִלּוּ אַלְמָנָה בְּחַיֶּיהָ [נסח אחר: בחיי בעלה], וְזוֹ שֶׁהָיְתָה לְתַשְׁמִישׁ הָיָה מַשְׁקָהּ כּוֹס שֶׁל עֲקָרִים שֶׁלֹא תֵלֵד, וְהָיְתָה יוֹשֶׁבֶת אֶצְלוֹ מְקֻשֶּׁטֶת כְּזוֹנָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב כד, כא): רֹעֶה עֲקָרָה לֹא תֵלֵד וְאַלְמָנָה לֹא יְיֵטִיב, תֵּדַע לָךְ שֶׁכֵּן שֶׁהֲרֵי הַבָּרוּר שֶׁבָּהֶן הָיָה לֶמֶךְ וְלָקַח לוֹ שְׁתֵּי נָשִׁים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיִּקַּח לוֹ לֶמֶךְ שְׁתֵּי נָשִׁים, שֵׁם הָאַחַת עָדָה, דְּעָדָה מִנֵּיהּ, וְשֵׁם הַשֵּׁנִית צִלָּה, שֶׁהָיְתָה יוֹשֶׁבֶת בְּצִלּוֹ.

וַתֵּלֶד עָדָה אֶת יָבָל וגו' (בראשית ד, כ), לְשֶׁעָבַר הָיוּ מַקְנִין לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַטְמוֹנִיּוֹת, חָזְרוּ לִהְיוֹת מַקְנִין אוֹתוֹ בְּפַרְהֶסְיָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יחזקאל ח, ג): אֲשֶׁר שָׁם מוֹשַׁב סֵמֶל הַקִּנְאָה. (בראשית ד, כא): וְשֵׁם אָחִיו יוּבָל הוּא הָיָה אֲבִי כָּל תֹּפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב, אַדְרִיכוֹלִין וּבוּרְבָּלִין. (בראשית ד, כב): וְצִלָּה גַּם הִוא יָלְדָה אֶת תּוּבַל קַיִן, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר, זֶה תִּבֵּל עֲבֵרָתוֹ שֶׁל קַיִן, קַיִן הָרַג וְלֹא הָיָה לוֹ בַּמֶּה לַהֲרֹג, אֲבָל זֶה לֹטֵשׁ כָּל חֹרֵשׁ נְחשֶׁת וּבַרְזֶל. (בראשית ד, כב): וַאֲחוֹת תּוּבַל קַיִן נַעֲמָה, אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא, נַעֲמָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל נֹחַ הָיְתָה, לָמָּה הָיוּ קוֹרִין אוֹתָהּ נַעֲמָה, שֶׁהָיוּ מַעֲשֶׂיהָ נְעִימִים. וְרַבָּנָן אָמְרֵי נַעֲמָה אַחֶרֶת הָיְתָה, וְלָמָּה הָיוּ קוֹרִין אוֹתָהּ נַעֲמָה, שֶׁהָיְתָה מַנְעֶמֶת בְּתֹף לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים.