קוהלת רבה
דָּבָר אַחֵר, עִיר קְטַנָּה, זֶה מִצְרַיִם. וַאֲנָשִׁים בָּהּ מְעָט, אֵלּוּ הַמִּצְרִיִּים. וּבָא אֵלֶיהָ מֶלֶךְ גָּדוֹל וְסָבַב אֹתָהּ, זֶה פַּרְעֹה הָרָשָׁע. וּבָנָה עָלֶיהָ מְצוֹדִים גְּדֹלִים, כְּמָנוֹן וַעֲקָמוֹן. וּמָצָא בָהּ אִישׁ מִסְכֵּן וְחָכָם, זֶה יוֹסֵף הַצַּדִּיק. וּמִלַּט הוּא אֶת הָעִיר בְּחָכְמָתוֹ, שֶׁאָמַר לוֹ לְפַרְעֹה (בראשית מא, לד): יַעֲשֶׂה פַרְעֹה וְיַפְקֵד פְּקִדִים עַל הָאָרֶץ וגו' וְיִקְבְּצוּ אֶת כָּל אֹכֶל הַשָּׁנִים הַטֹּבוֹת הָאֵלֶּה וגו'. וְאָדָם לֹא זָכַר אֶת הָאִישׁ הַמִּסְכֵּן הַהוּא, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתּוּן לָא אַדְכַּרְתּוּנֵיהּ אֲנָא מַדְכַּר לֵיהּ, (בראשית מב, ו): וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט עַל הָאָרֶץ.
מדרש שכל טוב
וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים. אין חמושים אלא מזורזים, בין לגבי כלי זיין, כגון ואתם תעברו חמושים לפני אחיכם (יהושע א יד), וכגון ויעברו (בני גד ובני ראובן) [בני ראובן ובני גד וחצי שבט מנשה] חמושים (שם ד יב), ובין לגבי בדק ושאר עסקים, כגון וחמש את ארץ מצרים (בראשית מא לד), כולן מדוברין על אופן זירוז: