מדרש על בראשית 42:4

וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְבָנָיו לָמָּה תִּתְרָאוּ (בראשית מב, א), אָמַר לָהֶם אַל תּוֹצִיאוּ בְּיֶדְכֶם פְּרוּסָה [נסח אחר. פרוטות]. וְאַל תִּכָּנְסוּ כֻּלְּכֶם בְּפֶתַח אַחַת מִפְּנֵי הָעָיִן. (בראשית מב, ב): וַיֹּאמֶר הִנֵּה שָׁמַעְתִּי וגו' רְדוּ וְשִׁבְרוּ לָנוּ מִשָּׁם, אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא בִּשְֹּׂרָם שֶׁהֵן עֲתִידִין לַעֲשׂוֹת שָׁם מָאתַיִם וְעֶשֶׂר שָׁנָה מִנְיַן רְד"וּ. (בראשית מב, ג): וַיֵּרְדוּ אֲחֵי יוֹסֵף עֲשָׂרָה, אָמַר רַבִּי בִּנְיָמִין מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר אֲחֵי יוֹסֵף, אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁהֵם עֲשָׂרָה, אֶתְמְהָא, אֶלָּא תִּשְׁעָה חָלוֹקִים לְאַחֲוָה, וְאֶחָד לִשְׁבֹּר בָּר, (בראשית מב, ד): וְאֶת בִּנְיָמִין אֲחִי יוֹסֵף וגו'.