מדרש על בראשית 43:29: בראשית רבה ומקורות קלאסיים

וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ (אסתר א, כב), אָמַר רַב הוּנָא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ דַּעַת סְרוּחָה הָיְתָה לוֹ, מִנְהָג שֶׁבָּעוֹלָם אָדָם מְבַקֵּשׁ לֶאֱכֹל עֲדָשִׁים וְאִשְׁתּוֹ מְבַקֶּשֶׁת לֶאֱכֹל אֲפוּנִים, יָכוֹל הוּא לְכוּפָהּ, לָא מַה דְּהִיא בָּעְיָא עָבְדָה. אָמַר רַבִּי פִּנְחָס וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁנַּעֲשָׂה שְׂחוֹק בָּעוֹלָם, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם מָדִיִּי נוֹשֵׂא פַּרְסִית וְהִיא מְדַבֶּרֶת בְּלָשׁוֹן מָדִיִּי, פַּרְסִי נוֹשֵׂא מָדִיִּית וְהִיא מְדַבֶּרֶת בְּלָשׁוֹן פַּרְסִי, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דִּבֶּר עִם יִשְׂרָאֵל בַּלָּשׁוֹן שֶׁלָּמְדוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות כ, ב): אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ, לָשׁוֹן יָחֳנָךְ. אָמַר רַבִּי נָתָן דְּבֵית גּוּבְרִין, אַרְבַּע לְשׁוֹנוֹת נָאִין הֵן שֶׁיִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן עוֹלָם, לַעַז לְזֶמֶר, פַּרְסִי לְאֶלְיָה, עִבְרִי לְדִבּוּר, רוֹמִים לַקְּרָב. וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף אַשּׁוּרִית לִכְתָב. עִבְרִית, יֵשׁ לָהּ דִּבּוּר וְאֵין לָהּ כְּתָב. אַשּׁוּרִית. יֵשׁ לָהּ כְּתָב וְאֵין לָהּ דִּבּוּר, בָּחֲרוּ לָהֶם כְּתַב אַשּׁוּרִית וְלָשׁוֹן עִבְרִית. בּוּרְגָנִי אֶחָד אָמַר בָּרְרוּ לְהוֹן לָשׁוֹן רוֹמִי מִלָּשׁוֹן יְוָנִי. רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן אָמַר גְּנַאי הוּא לָהּ שֶׁחוֹתֶמֶת שֶׁאֵינָהּ שֶׁלָּה. וְרַב חָנִין בַּר אָדָא אָמַר אַף עַל פִּי כֵן (דניאל ז, יט): וְטִפְרַהּ דִּי נְחָשׁ, אֵינָהּ חוֹתֶמֶת אֶלָּא בִּלְשׁוֹנָהּ. אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן מִכָּאן אָדָם צָרִיךְ לִשְׁנוֹת אֶת פָּרָשִׁיּוֹתָיו, אִלּוּ לֹא שָׁנָה לָנוּ משֶׁה אֶת הַתּוֹרָה מֵהֵיכָן אָנוּ יוֹדְעִין (דברים יד, ז): הַשְּׁסוּעָה, וְאִלּוּ לֹא שָׁנָה לָנוּ דָּנִיֵּאל אֶת הַחֲלוֹם, מֵהֵיכָן אָנוּ יוֹדְעִין וְטִפְרַהּ דִּי נְחָשׁ.

ויאמר הילדים אשר חנן אלהים את עבדיך. מה ראה יעקב להכנס בלשון חנינה, אלא שנסתכל ברוח הקודש וראה שבניו עתידין להתברך בששים אותיות, שהן חמש עשרה תיבות, שבע מכאן ושבע מכאן, ויחנך באמצע. א"ר בנימין בר לוי שמענו חנינה בי"א שבטים, ובבנימין לא שמענו, בא יוסף ואמר לו אלהים יחנך בני (בראשית מג כט):

יִרְעוּ כְאֶחָד, אֵימָתַי, כְּשֶׁיֵּרֵד בִּנְיָמִין עִם אֶחָיו, וְהָיָה יַעֲקֹב אוֹמֵר לֹא יֵרֵד בְּנִי עִמָּכֶם. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעָה הַשָּׁעָה וְיָרַד עִמָּהֶם, הָיוּ מְמַצְּעִין אוֹתוֹ וּמְשַׁמְּרִין אוֹתוֹ. וְכֵן יוֹסֵף, וַיִּשָּׂא אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת בִּנְיָמִין אָחִיו בֶּן אִמּוֹ.