מדרש תנחומא
וּמִיּוֹם שֶׁגָּלָה יוֹסֵף אָחִי, יָרַד אָבִי מֵעַל הַמִּטָּה וְיָשַׁב עַל גַבֵּי קַרְקַע שׁוֹכֵב. וְלֹא עוֹד אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי רוֹאֶה אֶת אַחַי, כָּל אֶחָד וְאֶחָד יוֹשֵׁב לוֹ אֵצֶל אָחִיו וַאֲנִי יוֹשֵׁב לְבַדִּי, זוֹלְגִין עֵינַי דְמָעוֹת. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְגַּלְגְּלוּ רַחֲמֵי יוֹסֵף עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְמַהֵר יוֹסֵף כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמָיו. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה זִמְּנָם לִסְעוּדָה, הָיָה מְבַקֵּשׁ לְהָסֵב לְבִנְיָמִין אֶצְלוֹ וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ כֵּיצַד לַעֲשׂוֹת. נָטַל אֶת הַגָּבִיעַ וְהִקִּישׁ בּוֹ. אָמַר לָהֶם: הָיִיתִי סָבוּר שֶׁיְּהוּדָה הוּא הַבְּכוֹר שֶׁהוּא מְדַבֵּר תְּחִלָּה, אֲנִי רוֹאֶה שֶׁרְאוּבֵן הוּא הַבְּכוֹר וִיהוּדָה הוּא פַּטִּיט. הֵסֵב רְאוּבֵן בְּרֹאשׁ הַמְּסֻבִּין. שׁוּב נָטַל אֶת הַגָּבִיעַ וְהִקִּישׁ בּוֹ. אָמַר, שִׁמְעוֹן עֲלֵה וְהָסֵב אֶצְלוֹ שֶׁאַתָּה שֵׁנִי לוֹ. וְכֵן לְלֵוִי, וְכֵן לִיהוּדָה, וְכֵן כֻּלָּם דֶּרֶךְ לֵדָתָם. שׁוּב נָטַל אֶת הַגָּבִיעַ וְהִקִּישׁ בּוֹ. אָמַר לָהֶם: אֲנִי רוֹאֶה בַגָּבִיעַ שֶׁכֻּלְּכֶם אַתֶּם בְּנֵי אָב אֶחָד, אֲבָל אֲבִיכֶם נָשִׁים הַרְבֵּה הָיוּ לוֹ. הִתְחִיל קוֹרֵא לְדָן וּלְנַפְתָּלִי, וְאָמַר לָהֶם עֲלוּ הָסֵבּוּ, עַד שֶׁהֵסֵבּוּ כֻלָּם כְּסִדְרָן דֶּרֶךְ לֵדָתָן. נִשְׁתַּיֵּר בִּנְיָמִין. אָמַר רוֹאֶה אֲנִי לָזֶה שֶׁהָיָה לוֹ אָח וּפֵרַשׁ מִמֶּנּוּ וְאֵין לוֹ אֵם, וְאַף אֲנִי הָיָה לִי אָח וּפֵרַשׁ מִמֶּנִּי וְאֵין לִי אֵם, יָבֹא וְיֵשֵׁב אֶצְלִי. יָשַׁב אֶצְלוֹ. הָדָא הוּא דִכְתִיב, וַיֵּשְׁבוּ לְפָנָיו הַבְּכֹר כִּבְכֹרָתוֹ וְהַצָּעִיר כִּצְעִרָתוֹ.
בראשית רבה
וַיִּשְׁאַל לָהֶם לְשָׁלוֹם וגו' וַיֹּאמְרוּ שָׁלוֹם וגו' (בראשית מג, כז כח), רַבִּי חִיָּא רַבָּה חֲמָא חַד בַּבְלָאי, אֲמַר לֵיהּ מָה עָבֵד אַבָּא, אֲמַר לֵיהּ אִמָּךְ שָׁאֲלָה בָךְ. אֲמַר לֵיהּ אֲנָא אֲמַר לָךְ כְּדֵין וְאַתְּ אוֹמֵר לִי כְּדֵין. אֲמַר לֵיהּ שׁוֹאֲלִים עַל הַחַיִּים וְאֵין שׁוֹאֲלִים עַל הַמֵּתִים. כָּךְ הַשָּׁלוֹם אֲבִיכֶם, זֶה יַעֲקֹב. הַזָּקֵן, אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם, זֶה יִצְחָק, וַיֹּאמְרוּ שָׁלוֹם לְעַבְדְּךָ לְאָבִינוּ. (בראשית מג, כט): וַיִּשָֹּׂא עֵינָיו וַיַּרְא אֶת וגו', אָמַר רַבִּי בִּנְיָמִין לְפִי שֶׁשָּׁמַעְנוּ חֲנִינָה בְּאַחַד עָשָׂר שְׁבָטִים וְלֹא שָׁמַעְנוּ חֲנִינָה בְּשֵׁבֶט בִּנְיָמִין, וְהֵיכָן שָׁמַעְנוּ, כָּאן שָׁמַעְנוּ (בראשית מג, כט): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יָחְנְךָ בְּנִי, (בראשית מג, ל לג): וַיְמַהֵר יוֹסֵף וגו' וַיֵּשְׁבוּ לְפָנָיו וגו', נָטַל אֶת הַגָּבִיעַ וְהָיָה עוֹשֶׂה עַצְמוֹ כְּמַעֲרִים וּמֵרִיחַ בַּגָּבִיעַ, אָמַר יְהוּדָה שֶׁהוּא מֶלֶךְ יוֹשֵׁב בָּרֹאשׁ, רְאוּבֵן שֶׁהוּא בְּכוֹר יֵשֵׁב שֵׁנִי לוֹ, וְכֵן כֻּלָּן, אֲמַר אֲנָא לֵית לִי אִמָּה וּבִנְיָמִין לֵית לֵיהּ אִמָּה, כַּד יְלֵידַת לֵיהּ אִמֵּיהּ מִיתַת, מִן בְּגִין דָּא יֵיתֵי וְיִתֵּן רֵאשֵׁיהּ גַּבֵּיהּ דִּידִי. לְפִיכָךְ (בראשית מג, לג): וַיִּתְמְהוּ הָאֲנָשִׁים וגו'. (בראשית מג, לד): וַיִּשָֹּׂא מַשְׂאֹת מֵאֵת פָּנָיו וגו', נָתַן לוֹ יוֹסֵף וְנָתְנָה לוֹ אָסְנַת, נָתַן לוֹ מְנַשֶּׁה, נָתַן לוֹ אֶפְרַיִם, וְחֶלְקוֹ עִם אֶחָיו, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית מג, לג): וַתֵּרֶב מַשְׂאַת בִּנְיָמִן מִמַּשְׂאֹת כֻּלָּם. (בראשית מג, לג): וַיִּשְׁתּוּ וַיִּשְׁכְּרוּ עִמּוֹ, עִמּוֹ שָׁתוּ אֲבָל חוּץ מִמֶּנּוּ לֹא שָׁתוּ. דְּאָמַר רַבִּי לֵוִי כָּל עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה שֶׁלֹא רָאָה אוֹתָן לֹא טָעַם טַעַם יַיִן, אַף הֵן לֹא טָעֲמוּ טַעַם יַיִן עַד שֶׁרָאוּ אוֹתוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיִּשְׁתּוּ וַיִּשְׁכְּרוּ עִמּוֹ, עִמּוֹ שָׁתוּ חוּץ מִמֶּנּוּ לֹא שָׁתוּ.