מדרש על בראשית 44:21: בראשית רבה ומקורות קלאסיים

בראשית רבה

דָּבָר אַחֵר, וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה, רַבִּי יְהוּדָה רַבִּי נְחֶמְיָה וְרַבָּנָן, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הֲגָשָׁה לְמִלְחָמָה, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (שמואל ב י, יג): וַיִּגַּשׁ יוֹאָב וְהָעָם אֲשֶׁר עִמּוֹ לַמִּלְחָמָה, רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר הֲגָשָׁה לְפִיּוּס, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (יהושע יד, ו): וַיִּגְשׁוּ בְנֵי יְהוּדָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ לְפַיְיסוֹ. רַבָּנָן אָמְרֵי הֲגָשָׁה לִתְפִלָּה (מלכים א יח, לו): וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וַיֹּאמַר ה' אֱלֹהֵי וגו'. רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר פְּשַׁט לְהוֹן אִם לְמִלְחָמָה אֲנִי בָא, אִם לְפִיּוּס אֲנִי בָא, אִם לִתְפִלָּה אֲנִי בָא. בִּי אֲדֹנִי, בִּי וְלֹא בֵיהּ, אִם לְמַמְלֵא מַיָא אֲנָא, אִם לְשַׁמָּשָׁא אֲנָא, אִם לְמִפְצַע קִיסִין אֲנָא. דָּבָר אַחֵר, בִּי אֲדֹנִי, בִּייָּה אַתְּ מַעֲבִיר עָלֵינוּ אֲדֹנִי, שֶׁכָּךְ אָמַרְתָּ לָנוּ (בראשית מד, כא): הוֹרִדֻהוּ אֵלָי וגו', זוֹ הִיא הַשָֹּׂמַת עַיִן, נֶהְפַּךְ הַדָּבָר שֶׁאָמַרְתָּ לְסַמְיוּת עֵינַיִם. אָמַר רַבִּי סִימוֹן בְּנִימוּסוֹת שֶׁלָּנוּ כְּתִיב (שמות כב, ב): וְאִם אֵין לוֹ וְנִמְכַּר בִּגְנֵבָתוֹ, וְזֶה יֵשׁ לוֹ לְשַׁלֵּם. יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ, יִכָּנְסוּ דְבָרַי בְּאָזְנֶיךָ, זְקֵנְתּוֹ שֶׁל זֶה עַל יְדֵי שֶׁמְּשָׁכָהּ פַּרְעֹה לַיְלָה אַחַת לָקָה בִּנְגָעִים הוּא וְכָל בֵּיתוֹ, דִּכְתִיב (בראשית יב, יז): וַיְנַגַּע ה' אֶת פַּרְעֹה, הִזָּהֵר שֶׁלֹא יִלְקֶה אוֹתוֹ הָאִישׁ בְּצָרַעַת. אִמּוֹ שֶׁל זֶה לֹא מֵתָה אֶלָא מִקִּלְלָתוֹ שֶׁל אַבָּא, וּמִן תַּמָּן מִיתַת לָהּ (בראשית לא, לב): עִם אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶת אֱלֹהֶיךָ לֹא יִחְיֶה, הִזָּהֵר שֶׁלֹא יָחוּל בְּךָ קְלָלָה אַחַת, וְאוֹתוֹ הָאִישׁ מֵת. שְׁנַיִם מִמֶּנּוּ נִכְנְסוּ לִכְרַךְ אֶחָד שָׁלֵם וְהֶחֱרִיבוּהָ, לְהַלָּן בִּשְׁבִיל נְקֵבָה, כָּאן בִּשְׁבִיל זָכָר. עַל חִבַּת הָעַיִן בָּא. עַל אַכְסַנְיָא שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (דברים לג, יב): חֹפֵף עָלָיו כָּל הַיּוֹם, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. דָּבָר אַחֵר, יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ וגו', אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בַּר שְׁמַעְיָה דָּבָר אֲנִי מוֹצִיא מִבִּפְנִים וּמַכְנִיס דֶּבֶר בְּנֹא וּמְכַלֶּה אֶתְכֶם. אָמַר רַבִּי חָנִין בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה יְהוּדָה מַעֲלֶה חֵמָה הָיוּ שַׂעֲרוֹת לִבּוֹ בּוֹקְעוֹת כֵּלָיו וְיוֹצְאוֹת, וְהָיָה נוֹתֵן עֲשָׁשִׁיּוֹת שֶׁל בַּרְזֶל לְתוֹךְ פִּיו וּמוֹצִיאָן כְּאָבָק. כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה, מַה פַּרְעֹה גּוֹזֵר וְאֵינוֹ מְקַיֵּם אַף אַתָּה גוֹזֵר וְאֵינְךָ מְקַיֵּם. מַה פַּרְעֹה לָהוּט אַחַר הַזְּכָרִים אַף אַתָּה כֵּן, מַה פַּרְעֹה מֶלֶךְ וְאַתָּה שֵׁנִי לוֹ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, כָּךְ אַבָּא מֶלֶךְ בְּאֶרֶץ כְּנַעַן וַאֲנִי שֵׁנִי לוֹ, וְאִם שׁוֹלֵף אֲנִי אֶת חַרְבִּי מִמְּךָ אֲנִי מַתְחִיל וּבְפַרְעֹה רַבְּךָ אֲנִי מְסַיֵּם. אִלּוּ אָמַר מִפַּרְעֹה אֲנִי מַתְחִיל הָיָה מַנִּיחוֹ, כֵּיוָן שֶׁאָמַר מִמְּךָ אֲנִי מַתְחִיל רָמַז לִמְנַשֶּׁה וּרְפַשׁ חַד רֶפֶשׁ וְזָעַת כָּל פָּלָטִין, אֲמַר דֵּין רֶפֶשׁ מִן בֵּית אַבָּא, כֵּיוָן דְּחָמֵי מִילֵיהּ כֵּן שָׁרֵי מִשְׁתָּעֵי מִילִין רַכִּיכִין, אֲדֹנִי שָׁאַל.
שאל רבBookmarkShareCopy