פענח רזא
ואשימה עיני עליו, פירש"י וכי זו הוא שימת עין שאמרת וכו', וקשה היכן מצינו שאמר יוסף כן, ועוד מה טען יהודה בזה עליו שאף אם הי' יוסף מבטיח כן אדעתא דיגנוב ויפטר לא הבטיחו (ול"נ לתרץ ב' הקושיות כא' דלעיל אמר יוסף שלחו מכם אחד ויקח את אחיכם ויביא מבע"ל כמו שכתוב אחרי כן ואת אחיכם הקטן תביאו מאי ויקח אלא לחזור וליקחנו ממצרים בלא פגע אחרי הביאו שמה קאמר, וע"כ שלא יהי' נתפס בשום עון או טענה בעולם להישאר שם קאמר, מדקאמר אח"כ מיותר ויאמנו דבריכם שהרי כבר אמר בראשונה ויבחנו דבריכם וגו' וגם במקום הזה כתיב ולא תמותו דמשמע שיאמנו בזה דבריהם, אלא שפירושו ויאמנו כל דבריכם העתידים אף מה שתטענו ותאמרו לעולם נגד כל טענת מתנגדים שבעולם, תהיו אתם תמיד כדבריכם נגד כל שכנגדכם [ועי"כ ולא תמותו] בבחינה זו א"כ בודאי היא היא השמת עין שהבטיח אפי' אף אם יפעול און לא יוזק ויקחוהו עמם לשלום:
רמב"ן
ואשימה עיני עליו אמר רבי אברהם הטעם שאראה אותו ולא מצאתי בכתוב שימת עין על הראיה בלבד ושמתי עיני עליהם לטובה (ירמיהו כד ו) קחנו ועינך שים עליו ואל תעש לו מאומה רע (שם לט יב) כי לא צוה אותו שיראנו אחר שיקחנו אלא שישמור אותו ויטיב לו אבל נדר להם יוסף לחמול עליו ולשמרו ואם לא נזכר בפירוש כאשר יקצר שם בכל הדברים האלה אשר ספר יהודה בפניו ולא הזכיר מאסר שמעון ועלילת מרגלים אתם דרך מוסר או אימת מלכות: