מדרש אגדה
ויתן את קולו בבכי. וכשם שלא פייס יוסף את אחיו אלא מתוך בכייה, [כך כשיגאל הקב"ה את ישראל הוא גואלם מתוך בכייה] שנא' בבכי יבאו ובתחנונים (אקבצם) [אובילם] (ירמיה לא ח):
ספר הישר (מדרש)
ויצו יוסף את אשר על ביתו להוציא אל אחיו מנות ומתנות ובגדים. ויוציא להם בגדים רבים בגדי מלכות ומתנות רבות, ויחלקם יוסף לכל אחיו. ויתן לכל אחד מאחיו חליפות בגדים כבגדי המלוכה, ומאה כסף עמהם. ויתן לבנימין אליו חמש חליפות בגדים בגדי זהב וכסף, ושלוש מאות כסף. ויצו יוסף אליהם וילבשו כולם את הבגדים האלה, ויביאם לפני פרעה. וירא פרעה את כל אחי יוסף כי כולם גיבורים ויפה תואר, וישמח מאוד. ויצאו אחרי כן מלפני פרעה ללכת ארצה כנען אל אביהם, ובנימין אחיהם איתם. ויקם יוסף ויתן להם עשתי עשרה מרכבות, מאת פרעה. ויתן להם יוסף מרכבתו אשר רכב עליה ביום מלכו על מצרים, להביא את אביו עליה אל מצרים. וישלח יוסף לכל ילדי אחיו בגדים כמספרם, ומאה כסף לכל אחד מהם. וגם לנשי אחיו שלח בגדים כמספרן מבגדי נשי המלך, וקטורת ותמרוקין שלח אליהן. ויתן לכל אחד מאחיו עשרה אנשים ללכת עמו ארצה כנען לשרתו, ולשאת את בניהם ואת כל אשר להם לבוא מצרימה. וישלח יוסף ביד בנימין אחיו עשרה בגדים לעשרת בניו, שכם אחד על ילדי בני יעקב. וישלח לכל אחד חמישים כסף ועשר מרכבות, מאת פרעה. וישלח לאביו עשרה חמורים נושאים מכל טוב מצרים ועשר אתונות נושאות בר ולחם ומזון, לאביו ולכל אשר איתו לצדה לדרך. וישלח לדינה אחותו בגדי זהב וכסף וקטורת ומור ואהלים ותמרוקי נשים הרבה מאוד, וגם לנשי בנימין שלח כזאת, מאת נשי פרעה. ויתן לכולם לאחיו גם לנשיהם מכל אבני שוהם ובדולח ברקת ופטדה ומכל סגולות גדולי מצרים, לא נותר דבר אשר לא נתן יוסף לכל בית אביו מכל דבר חמדה. וישלח את אחיו וילכו, ואת בנימין אחיו שלח עמהם ללכת ארצה כנען. ויצא יוסף עמהם לשלחם בדרך עד גבול מצרים, ויצום על אביו ועל ביתו לבוא מצרימה. ויאמר אליהם אל תרגזו בדרך כי מאת ה׳ היה הדבר הזה, למען חיות עם רב מרעב, כי עוד חמש שנים רעב בארץ. ויצו אותם לאמור, בבואכם ארץ כנען אל תבואו פתאום לפני אבי בדבר הזה, כי עשו תעשו כחכמתכם.
בראשית רבה
וַיִּתֵּן אֶת קֹלוֹ בִּבְכִי, וְלֹא יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ (בראשית מה, ב ג), אַבָּא כֹּהֵן בַּרְדְּלָא אָמַר, אוֹי לָנוּ מִיּוֹם הַדִּין אוֹי לָנוּ מִיּוֹם הַתּוֹכֵחָה, בִּלְעָם חָכָם שֶׁל הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים לֹא יָכוֹל לַעֲמֹד בְּתוֹכַחְתָּהּ שֶׁל אֲתוֹנוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר כב, ל): הַהַסְכֵּן הִסְכַּנְתִּי לַעֲשׂוֹת לְךָ כֹּה וַיֹּאמֶר לֹא. יוֹסֵף קְטַנָּן שֶׁל שְׁבָטִים הָיָה וְלֹא הָיוּ יְכוֹלִים לַעֲמֹד בְּתוֹכַחְתּוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וְלֹא יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו, לִכְשֶׁיָּבוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְיוֹכִיחַ כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי מַה שֶּׁהוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים נ, כא): אוֹכִיחֲךָ וְאֶעֶרְכָה לְעֵינֶיךָ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. (בראשית מה, ד): גְּשׁוּ נָא אֵלַי וַיִּגָּשׁוּ, הֶרְאָה לָהֶם אֶת הַמִּילָה. (בראשית מה, ד): אֲנִי יוֹסֵף (בראשית מה, ח): וְעַתָּה לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם וגו' וַיְשִׂימֵנִי לְאָב לְפַרְעֹה, לְפַטְרוֹן בַּסִּילְיוֹן, לְאָדוֹן, לְרִבּוֹן, מוֹשֵׁל, לְשַׁלִּיט. (בראשית מה, ט): מַהֲרוּ וַעֲלוּ אֶל אָבִי וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו, שֶׁלֹא תַעֲמִיד אֶת הַשָּׁעָה. (בראשית מה, יב): כִּי פִי הַמְדַבֵּר אֲלֵיכֶם, בְּלָשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ.