מדרש על בראשית 45:4: בראשית רבה ומקורות קלאסיים

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, מָשָׁל לִשְׁנֵי אַטְלִיטִין תְּפוּשִׂים זֶה בָזֶה, כֵּיוָן שֶׁהִרְגִּישׁ אַחַד מֵהֶן שֶׁהוּא בָא לְהִנָּצֵחַ, אָמַר, עַכְשָׁו יְנַצְּחֵנִי וַאֲנִי נִתְבַּיֵּשׁ בִּפְנֵי הַכֹּל. מֶה עָשָׂה. נְשָׁקוֹ עַל יָדָיו וְשָׁכְכָה חֲמָתוֹ שֶׁל אַתְלִיטִיָּה הַגָּדוֹל. אַף יוֹסֵף כֵּיוָן שֶׁהִרְגִּישׁ שֶׁעָלְתָה חֲמָתוֹ שֶׁל יְהוּדָה, נִתְיָרֵא שֶׁלֹּא יִתְבַּיֵּשׁ לִפְנֵי הַמִּצְרִים. מִיָּד אָמַר לְאֶחָיו אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם, וְלֹא יָכְלוּ לַעֲנוֹת אֹתוֹ.

כֵּיוָן שֶׁרָאָה יוֹסֵף שֶׁהָיְתָה לָהֶם בּוּשָׁה גְדוֹלָה, אָמַר לָהֶן, גְּשׁוּ נָא אֵלַי, וַיִּגָּשׁוּ. וְכָל אֶחָד וְאֶחָד הָיָה מְנַשְּׁקוֹ וּבוֹכֶה עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְנַשֵּׁק לְכָל אֶחָיו וַיֵּבְךְִ עֲלֵיהֶם. וּכְשֵׁם שֶׁלֹּא פִיֵּס יוֹסֵף אֶת אֶחָיו אֶלָּא מִתּוֹךְ בִּכְיָה, כָּךְ כְּשֶׁיִּגְאַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת יִשְׂרָאֵל, מִתּוֹךְ בִּכְיָה הוּא גוֹאֲלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא (ירמיה לא, ח).

אֲדֹנִי שָׁאַל אֶת עֲבָדָיו וגו' (בראשית מד, יט), אָמַר לוֹ מִתְּחִלָּה בָּאתָ עָלֵינוּ בַּעֲלִילָה, כַּמָּה מְדִינוֹת יָרְדוּ לְמִצְרַיִם לִשְׁבֹּר אֹכֶל וְלֹא שָׁאַלְתָּ אֶחָד מֵהֶם, שֶׁמָּא בִּתְּךָ בָּאנוּ לִקַּח, אוֹ אַתָּה סָבוּר לִשָֹּׂא אֶת אֲחוֹתֵנוּ, אַף עַל פִּי כֵן לֹא כִּסִּינוּ מִמָּךְ. אָמַר לוֹ אֲנִי רוֹאֶה בְךָ שֶׁפַּטִּיט אַתָּה, יֵשׁ בְּאַחֶיךָ פַּטִּיט כְּמוֹתְךָ, אָמַר לוֹ כָּל זֹאת שֶׁאַתָּה רוֹאֶה אֲנִי עָרַבְתִּי אוֹתוֹ, אָמַר לוֹ מִפְּנֵי מָה לֹא עָשִׂיתָ כֵן אֶת אָחִיךָ כְּשֶׁמָּכַרְתָּ אוֹתוֹ לַיִּשְׁמְעֵאלִים בְּעֶשְׂרִים כָּסֶף וְצִעַרְתָּ אֶת אָבִיךָ הַזָּקֵן וְאָמַרְתָּ לוֹ (בראשית לז, לג): טָרֹף טֹרַף יוֹסֵף, כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע יְהוּדָה כָּךְ צָעַק וּבָכָה בְּקוֹל גָּדוֹל, אָמַר (בראשית מד, לב): כִּי אֵיךְ אֶעֱלֶה אֶל אָבִי, אָמַר יְהוּדָה לְנַפְתָּלִי לֵךְ וּרְאֵה כַּמָּה שְׁוָקִים בְּמִצְרַיִם, קָפַץ וְחָזַר אָמַר לוֹ שְׁנֵים עָשָׂר, אָמַר יְהוּדָה לְאֶחָיו, אֲנִי אַחֲרִיב מֵהֶם שְׁלשָׁה וּטְלוּ כָּל אֶחָד וְאֶחָד, אֶחָד אֶחָד, וְלֹא נַשְׁאֵר בָּהֶם אִישׁ (שמואל א יד, לו), אָמְרוּ לוֹ אֶחָיו יְהוּדָה מִצְרַיִם אֵינָה כִּשְׁכֶם אִם אַתָּה מַחֲרִיב אֶת מִצְרַיִם תַּחֲרִיב אֶת כָּל הָעוֹלָם, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה (בראשית מה, א): וְלֹא יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק, כֵּיוָן שֶׁרָאָה יוֹסֵף שֶׁהִסְכִּימָה דַּעְתָּם לְהַחֲרִיב אֶת מִצְרַיִם אָמַר יוֹסֵף בְּלִבּוֹ מוּטָב שֶׁאֶתְוַדַּע לָהֶם וְאַל יַחֲרִיבוּ אֶת מִצְרַיִם, אָמַר לָהֶם יוֹסֵף לֹא כָךְ אֲמַרְתֶּם שֶׁאָחִיו שֶׁל זֶה מֵת, אֲנִי אֶקְרָאֶנּוּ וְיָבוֹא אֶצְלְכֶם, וְהָיָה קוֹרֵא יוֹסֵף בֶּן יַעֲקֹב בּוֹא אֶצְלִי, יוֹסֵף בֶּן יַעֲקֹב בּוֹא אֶצְלִי, וְהָיוּ מִסְתַּכְּלִין בְּאַרְבַּע פִּנּוֹת הַבַּיִת, אָמַר לָהֶם מָה אַתֶּם רוֹאִים (בראשית מה, ד): אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם, מִיָּד פָּרְחָה נִשְׁמָתָן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מה, ג): וְלֹא יָכְלוּ אֶחָיו וגו', וְלֹא הֶאֱמִינוּ לוֹ עַד שֶׁפָּרַע עַצְמוֹ וְהֶרְאָה לָהֶם הַמִּילָה.