פרקי דרבי אליעזר
אדם מסר לחנוך ונכנס בסוד העיבור ועיבר את השנה, שנאמר (בראשית ה, כב): "וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ אֶת הָאֱלֹהִים" וגו', ויתהלך חנוך בדרכי מנין העולם שמסר אלהים לאדם, וחנוך מסר לנח סוד העיבור ועיבר את השנה, ואמר (בראשית ח, כב): "עֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף". זרע זה תקופת תשרי. קציר זו תקופת ניסן. קור זו תקופת טבת. וחום זו תקופת תמוז. וקיץ בעתו וחורף בעתו.
שמות רבה
רַבִּי אַבְטוֹלִיס הַזָּקֵן אָמַר מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ בֵּן וְהִכְעִיסוֹ, וְגָזַר עָלָיו גְּזֵרָה קָשָׁה, וְהָיָה הַפֶּדָגוֹג מְבַקֵּשׁ עַל יָדוֹ, אָמַר לוֹ כְּלוּם אַתָּה מְבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי אֶלָּא עַל בְּנִי, כְּבָר הִתְרַצֵּיתִי לִבְנִי. רַבִּי אוֹמֵר, אָמַר לוֹ אֱמֶשׁ הָיִיתָ אוֹמֵר (שמות ה, כג): וּמֵאָז בָּאתִי אֶל פַּרְעֹה, וְעַכְשָׁו אַתָּה עוֹמֵד וּמַרְבֶּה בִּתְפִלָּה, מַה תִּצְעַק אֵלָי, אֱמֶשׁ הָיוּ אוֹמְרִים (שמות יד, יא): הֲמִבְּלִי אֵין קְבָרִים, וְעַכְשָׁו אַתָּה מַרְבֶּה בִּתְפִלָּה, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ, יַסִּיעוּ דָּבָר מִלִּבָּן. רַבִּי אוֹמֵר אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּדַי הִיא הַאֲמָנָה שֶׁהֶאֱמִינוּ בִּי יִשְׂרָאֵל שֶׁאֶקְרַע לָהֶם הַיָּם, שֶׁלֹא אָמְרוּ לְמשֶׁה הֵיאַךְ נַחְזֹר לַאֲחוֹרֵינוּ, שֶׁלֹא לִשְׁבֹּר לֵב טַף וְנָשִׁים שֶׁעִמָּנוּ, אֶלָּא הֶאֱמִינוּ בִּי וְהָלְכוּ אַחַר משֶׁה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, עֵת לְקַצֵּר וְעֵת לְהַאֲרִיךְ, בָּנַי שְׁרוּיִם בְּצַעַר וְהַיָּם סוֹגֵר וְהָאוֹיֵב רוֹדֵף, וְאַתָּה עוֹמֵד וּמַרְבֶּה בִּתְפִלָּה, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה אֵין לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא לִסַּע בִּלְבָד, וְיִסָּעוּ, יַסִּיעוּ רַגְלֵיהֶם מִן הַיַּבָּשָׁה לַיָּם וְאַתָּה רוֹאֶה נִסִּים שֶׁאֶעֱשֶׂה לָהֶם. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, אֵין יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לְהִתְפַּלֵּל לְפָנַי, וּמַה אִם אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה יְחִידִי עָשִׂיתִי יַבָּשָׁה בִּשְׁבִילוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א, ט): יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם, בִּשְׁבִיל עֵדָה קְדוֹשָׁה שֶׁעֲתִידָה לוֹמַר לְפָנַי (שמות טו, ב): זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. רַבִּי בְּנָיָא אוֹמֵר, בִּזְכוּת אַבְרָהָם אֲנִי בּוֹקֵעַ לָהֶם אֶת הַיָּם, בַּעֲבוּר מַה שֶּׁעָשָׂה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ה כב, ג): וַיְבַקַּע עֲצֵי עֹלָה, וְאוֹמֵר (שמות יד, כא): וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר בִּזְכוּת יַעֲקֹב אֲנִי קוֹרֵעַ לָהֶם אֶת הַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כח, יד): וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כְּבָר הִכְתַּבְתִּי עָלֶיךָ (במדבר יב, ז): בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא, וְאַתָּה בִּרְשׁוּתִי וְהַיָּם בִּרְשׁוּתִי, כְּבָר עֲשִׂיתִיךָ גִּזְבָּר עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאַתָּה הָרֵם אֶת מַטְךָ.
פסיקתא דרב כהנא
[י] וישא אברהם את עיניו (שם כב:יג). א"ר יודן מלמד שהראה הקב"ה לאבינו אברהם את האיל ניטש מחורש זה ונסבך בחורש אחר. א' לו הק', אברהם כך עתידין בניך להיות נאחזין בעונות ונסבכין בצרות, וסופן להגאל בקרניו של איל, וי"י עליהם יראה ויצא כברק חיצו (זכריה ט:יד). א"ר חנינה מלמד שהראה הק' לאברהם את האיל ניטש מחורש זה ונסבך מחורש אחר. א' לו הקב"ה, אברה' כך עתידין בניך להיות נאחזים באומות ונסבכין במלכיות ונמשכין ממלכות למלכות, מבבל למדי, וממדי ליון, ומיון לאדום, וסופן להיגאל בקרניו של איל, וי"י עליהם יראה וג' (שם). כל השביעי' חביבין. למעלה מרקיעים השביעי חביב, שמים, ושמי השמים, ורקיע, ושחקים, וזבול, ומעון, וערבות, סולו לרוכב בערבות (תהלים סח:ה). בארצות השביעי חביבה, ארץ, אדמה, ארק, גיא, צייה, שתייה, תבל, והוא ישפוט תבל בצדק (שם ט:ט). בדורות השביעי חביב, אדם, שת, אנוש, קינן, מהללאל, ירד, חנוך, ויתהלך חנוך את האלהים (בראשית ה:כב). באבות השביעי חביב, אברהם, יצחק, יעקב, לוי, קהת, עמרם, משה, ומשה עלה אל האלהים (שמות יט:ג). בבנים השביעי חביב, אליאב, אבינדב, שמעאל, נתנאל, דדי, אוצם, דוד השביעי (ד"ה א' ב:טו). במלכות השביעי חביב, שאול, איש בושת, דוד, שלמה, רחבעם, אביה, אסא, ויקרא אסא אל י"י אלהיו ויאמר י"י אין עמך לעזור בין רב לאין כח עזרנו י"י אלהינו כי עליך נישענו וג' (ד"ה ב' יד:י). בשמיטים השביעית חביבה, וקדשתם את שנת החמישים (ויקרא כה:י). בשנים שביעית חביבה, והשביעית תשמטנה ונטשתה וג' (שמות כג:יא). בימים השביעי חביב, ויברך אלהים את יום השביעי (בראשית ב:ג). בחדשי' שביעי חביב, בחדש השביעי באחד לחדש (ויקרא כג:כד).