בראשית רבה
וַיָּשָׁב יוֹסֵף מִצְרַיְמָה וגו' (בראשית נ, יד), רַבִּי לֵוִי וְרַבִּי יִצְחָק, [רבי לוי] אָמַר שֶׁלֹא זִמְנָן לִסְעוּדָה, אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא הוּא לֹא נִתְכַּוֵּן אֶלָּא לְשֵׁם שָׁמַיִם, אָמַר, לְשֶׁעָבַר אַבָּא מוֹשִׁיב לִי לְמַעְלָה מִיהוּדָה שֶׁהוּא מֶלֶךְ וּלְמַעְלָה מֵרְאוּבֵן שֶׁהוּא בְּכוֹר, וְעַכְשָׁיו אֵינוֹ בְּדִין שֶׁאֵשֵׁב לְמַעְלָה מֵהֶן, וְהֵן לֹא אָמְרוּ כֵן אֶלָּא (בראשית נ, טו): לוּ יִשְׂטְמֵנוּ יוֹסֵף. רַבִּי יִצְחָק אָמַר הָלַךְ וְהֵצִיץ בְּאוֹתוֹ הַבּוֹר. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא הוּא לֹא נִתְכַּוֵּן אֶלָּא לְשֵׁם שָׁמַיִם, וְהֵם לֹא אָמְרוּ כֵּן אֶלָּא לוּ יִשְׂטְמֵנוּ יוֹסֵף. (בראשית נ, טז): וַיְצַוּוּ אֶל יוֹסֵף לֵאמֹר אָבִיךָ צִוָּה וגו', תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם שֶׁאַף הַשְּׁבָטִים דִּבְּרוּ דְבָרִים בְּדוּיִם בִּשְׁבִיל לְהַטִּיל שָׁלוֹם בֵּין יוֹסֵף לַשְּׁבָטִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיְצַוּוּ אֶל יוֹסֵף לֵאמֹר וגו', וְהֵיכָן צִוָּה לֹא מָצִינוּ שֶׁצִּוָּה. (בראשית נ, יז): כֹּה תֹאמְרוּ אֶל יוֹסֵף וגו', אָמַר כָּךְ אַחַי חוֹשְׁדִין אוֹתִי. (בראשית נ, יח): וַיֵּלְכוּ גַּם אֶחָיו, אָמְרוּ לֵיהּ חַד בְּעֵית לָךְ לְעַבְדָא הָא כֻּלָּנָא לָךְ לַעֲבָדִין.