מדרש על בראשית 8:13: בראשית רבה ומקורות קלאסיים

וַיְהִי בְּאַחַת וְשֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה בָּרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ (בראשית ח, יג), תְּנִינַן מִשְׁפַּט דּוֹר הַמַּבּוּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, הָא כֵיצַד (בראשית ז, יא): בִּשְׁנַת שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה לְחַיֵּי נֹחַ בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּשִׁבְעָה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ, וּכְתִיב (בראשית ז, יב): וַיְהִי הַגֶּשֶׁם עַל הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה, זֶה מַרְחֶשְׁוָן וְכִסְלֵו, (בראשית ז, כד): וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם עַל הָאָרֶץ חֲמִשִּׁים וּמְאַת יוֹם, הֲרֵי טֵבֵת וּשְׁבָט, אֲדָר וְנִיסָן וְאִיָּר, (בראשית ח, ד): וַתָּנַח הַתֵּבָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּשִׁבְעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ עַל הָרֵי אֲרָרָט, זֶה סִיוָן שֶׁהוּא שְׁבִיעִי לְהַפְסָקַת גְּשָׁמִים, לְשִׁשָּׁה עָשָׂר יוֹם חָסְרוּ אַמָּה לְאַרְבַּעַת יָמִים, טֶפַח וּמֶחֱצָה בְּכָל יוֹם, וְנִמְצֵאתָ אוֹמֵר שֶׁהָיְתָה הַתֵּבָה מְשֻׁקַּעַת בַּמַּיִם אַחַת עֶשְׂרֵה אַמָּה, וְכֻלָּהַם לְשִׁשִּׁים יוֹם חָסְרוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ח, ה): וְהַמַּיִם הָיוּ הָלוֹךְ וְחָסוֹר עַד הַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי, זֶה אָב, שֶׁהוּא עֲשִׂירִי לִירִידַת גְּשָׁמִים. דָּבָר אַחֵר, וַיְהִי בְּאַחַת וְשֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה בָּרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ חָרְבוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ, נַעֲשֵׂית כְּמִין טָפִיחַ. וּבַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּעֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה לַחֹדֶשׁ יָבְשָׁה הָאָרֶץ, נַעֲשֵׂית כַּגָּרִיד, זָרְעוּ אוֹתָהּ וְלֹא צָמְחָה, לָמָּה שֶׁהָיָה סִימָן קְלָלָה וְאֵין סִימָן קְלָלָה הָוֵי לִבְרָכָה, וְהִמְתִּינוּ עַד שֶׁיָּרְדוּ גְּשָׁמִים וְזָרְעוּ. לָא הֲוָה צָרִיךְ קְרָא לְמֵימַר אֶלָּא בְּשִׁשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי יָבְשָׁה הָאָרֶץ, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר בְּשִׁבְעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי יָבְשָׁה הָאָרֶץ, אֶלָּא אֵלּוּ אַחַד עָשָׂר יוֹם שֶׁיְמוֹת הַחַמָּה יְתֵרִים עַל יְמוֹת הַלְּבָנָה. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל כָּל מִי שֶׁהוּא רוֹצֶה לֵידַע שֶׁיְמוֹת הַחַמָּה יְתֵרִים עַל יְמוֹת הַלְּבָנָה אַחַד עָשָׂר יוֹם, יִסְרֹט לוֹ סְרִיטָה בַּכֹּתֶל בִּתְקוּפַת תַּמּוּז, וְלַשָּׁנָה הַבָּאָה בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן אֵין הַשֶּׁמֶשׁ מַגַּעַת לְשָׁם עַד אַחַד עָשָׂר יוֹם, וּמִכָּאן אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁיְמוֹת הַחַמָּה יְתֵרִים עַל יְמוֹת הַלְבָנָה אַחַד עָשָׂר יוֹם.

אכלני חורב. כלומר החום של שמש, ודומה לו חרבו המים (בראשית ח יג), כחורב [בציון] (ישעיה כה ה), וכן תרגם אונקלוס חורב שרבא, ודומה לו שרב ושמש (ישעיה מט י):