מדרש על הושע 4:12

אמר רבי יצחק יצרו של אדם מתחדש עליו בכל יום ויום שנאמר (בראשית ו ה) וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום. (ע״ב) אמר רבי שמעון בן לוי יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש להמיתו שנאמר (תהלים לז כג) צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו ואלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו אינו יכול לו שנאמר (שם) ה׳ לא יעזבנו בידו וגו׳. תנא דבי רבי ישמעאל בני אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש אם אבן הוא נימוח דכתיב (איוב יד יט) אבנים שחקו מים ואין מים אלא תורה שנאמר (ישעיה נה א) הוי כל צמא לכו למים. אם ברזל הוא מתפוצץ שנאמר (ירמיה כג כט) הלא כה דברי כאש נאם ה׳ וכפטיש יפוצץ סלע. אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן יצר הרע מסיתו לאדם בעולם הזה ומעיד בו לעולם הבא שנאמר (משלי כט כא) מפנק מנוער עמדו ואחריתו יהיה מנון שכן באטב״ח של רבי חייא קורין לסהדה מנון. רב הונא רמי כתיב (הושע ד יב) כי רוח זנונים התעם וכתיב (שם ה ד) כי רוח זנונים בקרבם בתחלה התעם ולבסוף בקרבם. אמר רבא יצר הרע בתחלה קראו הלך ולבסוף קראו אורח ולבסוף קראו איש שנאמר (שמואל ב׳ יב ד) ויבא הלך לאיש העשיר ויחמול לקחת מצאנו ומבקרו לעשות לאורח וכתיב (שם) ויעשה לאיש הבא אליו:

לב אָמַר רַבִּי יִצְחָק: יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם (מתחדש) [מִתְגַּבֵּר] עָלָיו בְּכָל יוֹם וָיוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: (בראשית ו׳:ה׳) "וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק רַע כָּל הַיּוֹם". אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם מִתְגַּבֵּר עָלָיו בְּכָל יוֹם וּמְבַקֵּשׁ לַהֲמִיתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים ל״ז:ל״ב) "צוֹפֶה רָשָׁע לַצַּדִּיק וּמְבַקֵּשׁ לַהֲמִיתוֹ", וְאִלְמָלֵא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹזְרוֹ, אֵינוֹ יָכוֹל לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "ה' לֹא יַעַזְבֶנּוּ בְיָדוֹ" וְגוֹ'. תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: בְּנִי, אִם פָּגַע בְּךָ מְנֻוָּל זֶה, מָשְׁכֵהוּ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, אִם אֶבֶן הוּא, נִמּוֹחַ, דִּכְתִיב: (איוב י״ד:י״ט) "אֲבָנִים שָׁחֲקוּ מַיִם", וְאֵין 'מַיִם' אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיהו נ״ה:א׳) "הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם". אִם בַּרְזֶל הוּא מִתְפּוֹצֵץ, שֶׁנֶּאֱמַר: (ירמיהו כ״ג:כ״ט) "הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ, נְאֻם ה', וּכְפַטִּישׁ יְפֹצֵץ סָלַע". אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: יֵצֶר הָרַע מַסִּיתוֹ לְאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּמֵעִיד עָלָיו לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: (משלי כ״ט:כ״א) "מְפַנֵּק מִנֹּעַר עַבְדּוֹ, וְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה מָנוֹן", שֶׁכֵּן בְּ'אטב"ח' דְּבֵי רַבִּי חִיָּא, קוֹרִין לְ'סַהֲדָה': 'מָנוֹן'. רַב הוּנָא רָמִי, כְּתִיב: (הושע ד׳:י״ב) "כִּי רוּחַ זְנוּנִים הִתְעָם", וּכְתִיב: (שם ה) "כִּי רוּחַ זְנוּנִים בְּקִרְבָּם"? בִּתְחִלָּה 'הִתְעָם', וְלִבְסוֹף 'בְּקִרְבָּם'. אָמַר רָבָא: יֵצֶר הָרַע, בִּתְחִלָּה קְרָאוֹ: 'הֵלֶךְ', וְלִבְסוֹף קְרָאוֹ 'אוֹרֵחַ', וְלִבְסוֹף קְרָאוֹ 'אִישׁ', שֶׁנֶּאֱמַר: (שמואל ב י״ב:ד׳) "וַיָּבֹא הֵלֶךְ לְאִישׁ הֶעָשִׁיר, וַיַּחְמֹל לָקַחַת מִצֹּאנוֹ וּמִבְּקָרוֹ [לַעֲשׂוֹת] לָאֹרֵחַ". וּכְתִיב: (שם) "וַיַּעֲשֶׂהָ לָאִישׁ הַבָּא אֵלָיו". אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵבֶר קָטָן יֵשׁ בּוֹ בָּאָדָם, מַשְׂבִּיעוֹ, רָעֵב, מַרְעִיבוֹ, שָׂבֵעַ, שֶׁנֶּאֱמַר: (הושע יג) "כְּמַרְעִיתָם וַיִּשְׂבָּעוּ" וְגוֹ'.

פס'. לא ימצא בך. להזהיר בית דין על כך. מעביר בנו ובתו באש. בן בתו ובן בנו מנין ת״ל להלן (ויקרא כ׳:ד׳) בתתו מזרעו למולך. נאמר כאן העברה מעביר בנו ונאמר להלן (שם) ומזרעך לא תתן להעביר למולך. מה כאן באש אף כאן באש. ומה להלן למולך אף כאן למולך. קוסם קסמים. לחייב על כל קסם וקסם. איזה הוא קוסם. האוחז במקלו ואומר אלך ואם לא אלך. וכה״א (הושע ד׳:י״ב) עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו. מעונן זה המעביר שבעה מיני זכור על העין. וחכמים אומרים זה האוחז את העינים. ר' עקיבא אומר אלו מחשבי עונות ועתים. אומר היום יפה ליטול. למחר יפה ליקח. אל תתחיל בי שחרית הוא. ראש חודש הוא. מוצאי שבת הוא. ומנחש כמו האומר פתו נפלה מפיו מקלו נפל מידו נחש מימינו שועל משמאלו צבי הפסיקו. ומכשף. העושה מעשה חייב. והאוחז את העינים פטור: