מדרש על הושע 4:13

[ז] קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות (שה"ש ב:ח). ר' יהוד' ור' נחמי' ורבנין. ר' יהודה א' קול דודי הנה זה בא, זה משה. בשעה שבא משה וא' לישר' בחדש הזה אתם נגאלין אמרו לו, רבינו משה, היאך אנו נגאלין, לא כך אמ' הקב"ה לאבינו אברהם ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה (בראשית טו:יג), והלא אין בידינו אלא מאתים ועשר. א' להם, הואיל והוא חפץ בגאולתכם אינו מביט בחשבונותיכם, אלא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות (שה"ש שם), מדלג על הקיצים ועל החשבונות ועל העיבורים, ובחדש הזה אתם נגאלין, החדש הזה לכם ראש חדשים (שמות יב:ב). ור' נחמיה א' קול דודי הנה זה בא (שה"ש שם), זה משה, בשעה שבא ואמ' לישר' בחדש הזה אתם נגאלין אמרו לו, רבינו משה, היאך אנו נגאלין וארץ מצר' מלאה מטנופת ע"ז שלנו. א' להם, הואיל והוא חפץ בגאולתכם אינו מביט בע"ז שלכם, אלא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות. ואין הרים אלא בתי ע"ז, היך מה דאת א' על ראשי ההרים יזבחו ועל הגבעות יקטרו (הושע ד:יג). ורבנין אמרין קול דודי הנה זה בא (שה"ש שם), זה משה, בשעה שבא ואמר לישר' בחדש הזה אתם נגאלין אמרו לו, רבינו משה, היאך אנו נגאלין ואין בידינו מעשים טובים. א' להן, הואיל והוא חפץ בגאולתכם אינו מביט במעשיכם הרעים, ובמי הוא מביט, בצדיקים שבכם כגון עמרם ובית דינו. ואין הרים וגבעות אלא בתי דינין, היך מה דאת אמר אלכה וירדתי אל ההרים (שופטים יא:לז). א"ר יודן עבדות וגירות בארץ לא להם, ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה (בראשית טו:יג), אפילו על איספיטלית שלהם. ר' יודן בשם ר' ליעזר בנו של ר' יוסי הגל' ר' חונה בשם ר' ליעזר בן יעקב, קול דודי הנה זה בא (שה"ש שם), זה מלך המשיח, בשעה שהוא בא ואו' ליש' בחדש הזה אתם נגאלין הם אומ' לו, רבינו מלך המשיח, היאך אנו נגאלין, לא כך א' הקב"ה שהוא משעבדינו בשבעים אומות. והוא משיבן שתי תשובות ואו' להם, אחד מכם גלה לברבריה ואחד מכם לסרמטי' כגון שגליתם כולכם. ולא עוד אלא שהמלכות הרשעה הזאת מכתיבת טירונין מכל אומה ואומה, כותי אחד בא ומשעבד כגון ששיעבדה כל אומתו, כושי אחד בא ומשעבד כגון ששיעבדה כל אומתו, ובחדש הזה אתם נגאלין, החדש הזה לכם ראש חדשים (שמות יב:ב).

מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת, אֵין הָרִים אֶלָּא בָּתֵּי דִינִים, הֵיאַךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (שופטים יא, לז): וְאֵלְכָה וְיָרַדְתִּי עַל הֶהָרִים. וּבַחֹדֶשׁ הַזֶּה אַתֶּם נִגְאָלִין, שֶׁנֶּאֱמַר: הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים. רַבָּנָן אָמְרֵי: קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא, זֶה משֶׁה, בְּשָׁעָה שֶׁבָּא וְאָמַר לְיִשְׂרָאֵל, בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה אַתֶּם נִגְאָלִין, אָמְרוּ לוֹ משֶׁה רַבֵּנוּ הֵיאַךְ אָנוּ נִגְאָלִין וְכָל מִצְרַיִם מְטֻנֶּפֶת מֵעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁלָּנוּ, אָמַר לָהֶם הוֹאִיל וְהוּא חָפֵץ בִּגְאֻלַּתְכֶם אֵינוֹ מַבִּיט בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁלָּכֶם, אֶלָּא מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים, וְאֵין הָרִים אֶלָּא עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, הֵיאַךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (הושע ד, יג): עַל רָאשֵׁי הֶהָרִים יְזַבֵּחוּ וְעַל הַגְּבָעוֹת יְקַטֵּרוּ. וּבַחֹדֶשׁ הַזֶּה אַתֶּם נִגְאָלִים, שֶׁנֶּאֱמַר: הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם. רַבִּי יוּדָן וְרַבִּי חוּנְיָא. רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי וְרַבִּי חוּנְיָא בְּשֵׁם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא, זֶה מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, בְּשָׁעָה שֶׁהוּא אוֹמֵר לְיִשְׂרָאֵל, בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה אַתֶּם נִגְאָלִין, אוֹמְרִים לוֹ הֵיאַךְ אָנוּ נִגְאָלִין וְלֹא כְּבָר נִשְׁבַּע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא מְשַׁעְבְּדֵנוּ בְּשִׁבְעִים אֻמּוֹת, וְהוּא מְשִׁיבָן שְׁתֵּי תְּשׁוּבוֹת וְאוֹמֵר לָהֶם, אֶחָד מִכֶּם גּוֹלֶה לְבַרְבַּרְיָה, וְאֶחָד מִכֶּם גּוֹלֶה לִסְמַטְרְיָה, דּוֹמֶה כְּמוֹ שֶׁגְּלִיתֶם כֻּלְּכֶם, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהַמַּלְכוּת הַזֹּאת מַכְתֶּבֶת טִירוֹנְיָא מִכָּל הָעוֹלָם, מִכָּל אֻמָּה וְאֻמָּה, כּוּתִי אֶחָד אוֹ בַּרְבָּרִי אֶחָד בָּא וּמְשַׁעְבֵּד בָּכֶם, כְּגוֹן שֶׁשִּׁעְבַּדְתֶּם בָּהֶם כָּל אֻמָּתָם, וּכְאִלּוּ נִשְׁתַּעְבַּדְתֶּם בְּשִׁבְעִים אֻמּוֹת, וּבַחֹדֶשׁ הַזֶּה אַתֶּם נִגְאָלִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים.

[ד] ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי פתח עבד משכיל ימשל בבן מביש ובתוך אחים יחלק נחלה (משלי יז:ב). עבד משכיל, זה ירמיה. ימשל בבן מביש, אילו ישר' שביישו את עצמן לע"ז. א"ר אבא בר כהנא כתיב ולא היית כזונה לקלס אתנן (יחזקאל טז:לא), ייתי ברא דמקלקלתה דתקנת עובדיה, ויוכח לברא דמתקנתה דקלקלת עובדיה. את מוצא כל מה שכת' בישר' לגניי כתוב ברחב לשבח. ברחב כת' ועתה השבעו נא לי בי"י כי עשיתי עמכם חסד (יהושע ב:יב), ובישר' כת' אכן לשקר ישבעו (ירמיה ה:ב). ברחב כת' והחייתם את אבי ואת אמי (יהושע ב:יג), ובישר' כת' אב ואם הקלו בך (יחזקאל כב:ז). ברחב כת' והיא העלתם הגגה (יהושע שם, ו'), ובישר' כת' ואת המשתחוים על הגגות לצבא השמים (צפניה א:ה). ברחב כת' ותטמנם בפשתי העץ (יהושע שם), ובישר' כת' אומרים לעץ אבי אתה (ירמיה ב:כז). ברחב כת' ותאמר להם ההרה לכו (יהושע ב:טז), ובישר' כת' על ראשי ההרים יזבחו (הושע ד:יג). ברחב כת' ונתתם לי אות אמת (יהושע ב:יב), ובישר' כת' ואמת לא ידברו (ירמיה ט:ד). הווי כל מה שכת' בישר' לגניי ברחב כת' לשבח. ובתוך אחים יחלק נחלה (משלי שם), זה ירמיה. כת' ביה ויצא ירמיה מירושלם ללכת וג' (ירמיה לז:יב), רב אמר ליטול מחלקו יצא. ר' בנימן בן לוי אמ' למשריה תמן נבואן סגין, דבר ירמיה אין כת' כן, אלא דברי ירמיהו. לפיכך צורך הכת' דברי ירמיהו (ירמיה א:א).