מדרש על הושע 5:5

אחרים אומרים: יבא עמלק כפויי טובה ויפרע מן העם כפויי טובה, שנאמר: "ואלה המתקשרים עליו זבד בן שמעת העמונית ויוזבד בן שמרית המואבית" (דברי הימים ב כד כו); יבאו אלו כפויי טובה ויפרעו מן יואש כפויי טובה, שנאמר: "ולא זכר יואש המלך החסד אשר עשה יהוידע אביו עמו ויהרג את בנו ובמותו אמר ירא אלהים וידרוש" (דברי הימים ב כד כב). מה ענשו? "ויהי לתקופת השנה עלה עליו חיל ארם ויבאו אל יהודה וירושלם וישחיתו את כל שרי העם וכל שללם שלחו למלך דרמשק" (דברי הימים ב כד כג), וכתיב: "וה' נתן בידם חיל לרוב מאד". מפני מה? "כי עזבו את ה' אלהים; ואת יואש עשו שפטים", אל תקרי שפטים אלא שפוטים. ומה שפוטים עשו בו? אמרו: העמידו עליו בריונות קשים אשר לא ידעו אשה מימיהם וענו אותו במשכב זכור, כענין שנאמר: "וענה גאון ישראל" וגו' (הושע ה ה). "ובלכתם ממנו כי עזבו אותו במחלואים רבים התקשרו עליו עבדיו בדמי בני יהוידע הכהן ויהרגוהו על מטתו וימת".

רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר: חֲמִשָּׁה עֲמָמִים פָּסַע עֲמָלֵק וּבָא וְעָשָׂה מִלְחָמָה עִם יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִים, שֶׁנֶּאֱמַר: עֲמָלֵק יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב וְהַחִתִּי וְהַיְבוּסִי וְהָאֱמֹרִי יוֹשֵׁב בָּהָר וְהַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב עַל הַיָּם וְעַל יַד הַיַּרְדֵּן (במדבר יג, כט). מִכָּאן אַתְּ לָמֵד, שֶׁהָיָה עֲמָלֵק לִפְנִים מִכֻּלָּן. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: מֵהַרְרֵי שֵׂעִיר בָּא וְהָלַךְ אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָה עַד שֶׁהִגִּיעַ לִרְפִידִים וְעָשָׂה עִם יִשְׂרָאֵל מִלְחָמָה. אֲחֵרִים אוֹמְרִים: יָבוֹא עֲמָלֵק כְּפוּי טוֹבָה וְיִפָּרַע מֵעַם כְּפוּי טוֹבָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: וְאֵלֶּה הַמִּתְקַשְּׁרִים עָלָיו זָבָד בֶּן שִׁמְעָת הָעַמּוֹנִית וִיהוֹזָבָד בֶּן שִׁמְרִית הַמּוֹאָבִית (דה״‎ב כד, כו). יָבוֹאוּ אֵלּוּ כְּפוּיֵי טוֹבָה וְיִפָּרְעוּ מִיּוֹאָשׁ כְּפוּי טוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְלֹא זָכַר יוֹאָשׁ הַמֶּלֶךְ הַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוֹיָדָע אָבִיו עִמּוֹ וַיַּהֲרֹג אֶת בְנוֹ וּכְמוֹתוֹ אָמַר יֵרֶא ה' וְיִדְרֹשׁ (דה״‎ב כד, כב). וּמַה הוּא עָנְשׁוֹ? וַיְהִי לִתְקוּפַת הַשָּׁנָה עָלָה עָלָיו חֵיל אֲרָם וַיָּבֹאוּ אֶל יְהוּדָה וִירוּשָׁלַיִם וַיַּשְׁחִיתוּ אֶת כָּל שָׂרֵי הָעָם מֵעָם וְגוֹ'. וְאֶת יוֹאָשׁ עָשׂוּ שְׁפָטִים (דה״‎ב כד, כג כד). אַל תְּהִי קוֹרֵא שְׁפָטִים, אֶלָּא שִׁפּוּטִים. עָמְדוּ עָלָיו בִּרְיוֹנִים קָשִׁים שֶׁלֹּא יָדְעוּ מִשְׁכַּב אִשָּׁה וְעִנּוּ אוֹתוֹ בְּמִשְׁכַּב זָכוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעָנָה גְאוֹן יִשְׂרָאֵל בְּפָנָיו (הושע ז, י). וּכְתִיב: וּבְלֶכְתָּם מִמֶּנּוּ כִּי עָזְבוּ אֹתוֹ בְּמַחֲלֻיִים רַבִּים הִתְקַשְּׁרוּ עָלָיו עֲבָדָיו בִּדְמֵי בְּנֵי יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן וַיַּהַרְגֻהוּ עַל מִטָּתוֹ וַיָּמֹת וַיִּקְבְּרֻהוּ בְּעִיר דָּוִיד וְלֹא קְבָרֻהוּ בְּקִבְרוֹת הַמְּלָכִים (דה״‎ב כד, כה).