ספרא
[ז] "וּשְׁחָטוֹ" (ויקרא ג, ב), "ושחט אותו" (ויקרא ג, ח), "ושחט אותו" (ויקרא ג, יג) מה תלמוד לומר? לפי שנאמר (דברים יב, כא) "וכי ירחק ממך המקום וזבחת" – בריחוק מקום אתה זובח ואי אתה זובח בקירוב מקום, פרט לחולין שלא ישחטו בעזרה –
ספרא
[יא] "פתח אהל מועד" (ויקרא ג, ב), "לפני אהל מועד" (ויקרא ג, ח) (ויקרא ג, יג) – להכשיר כל הרוחות, קל וחומר לצפון. הלא דין הוא! מה אם שאר הרוחות – שלא כשרו לשחיטת קדשי קדשים – כשרו לשחיטת קדשים קלים, צפון – שכשר לשחיטת קדשי קדשים – אינו דין שיכשר לשחיטת קדשים קלים?! ר' אליעזר אומר "לפני אהל מועד" – להכשיר בצפון.
תנחומא בובר
[ויגרש את האדם] (בראשית ג כד). אמר ר' יהודה שעה ראשונה עלה במחשבה שניה נמלך במלאכי השרת, בשלישית כינס עפרו, ברביעית גבלו, בחמישית רקמו, בששית עשאו גולם, בשביעית נפח בו נשמת חיים, בשמינית הכניסו לגן עדן, בתשיעית צוהו, בעשירית חטא, באחד עשר נידון, בשתים עשר גרשו, שנאמר ויגרש את האדם, מהו ויגרש, שגירשו ביסורים.