ספרא
[א] "וסמך ידו" – לא יד עבדו, לא יד שלוחו, לא יד אשתו. "ידו על ראש" – לא ידו על גב; "ידו על ראש" – לא על הצואר; "על ראש" – לא על הגביים. אוציא את כולם ולא אוציא את החזה? ודין הוא! ומה אם הראש – שאינו טעון תנופה – טעון סמיכה, החזה – שטעונה תנופה – אינו דין שיטעון סמיכה?! תלמוד לומר "על ראש" – ולא על החזה.
ספרא
[ב] "קרבנו...קרבנו" (ויקרא ג, ב) (ויקרא ג, ו) (ויקרא ג, ז) (ויקרא ג, ח) (ויקרא ג, יב) (ויקרא ג, יד) "קרבנו" – לרבות כל בעלי קרבן. הלא דין הוא! מה אם תנופה – שהיא נוהגת בחיים ובשחוטין – נתמעטה בחוברין, סמיכה – שאינה נוהגת אלא בחיים – אינו דין שתתמעט בחוברין?! תלמוד לומר "קרבנו..." – לרבות כל בעלי קרבן.
תנחומא בובר
ויהי ביום השמיני וגו'. זש"ה אמרתי להוללים אל תהולו וגו' (תהלים עה ה), מהו אמרתי להוללים אל תהולו, למי שהוא מזמר במחולת מחנים, וכן הוא אומר לחול במחולות (שופטים כא כא).