מדרש על יואל 2:22

רַבִּי אַבָּא, מְנַשֵּׁק כִּיפֵי דְּעַכּוֹ. רַבִּי חֲנִינָא, מְתַקֵּן מַתְקְלֵיהּ. רַבִּי אַמִי וְרַבִּי אַסִי קַיְמֵי מִשִּׁמְשָׁא לְטוּלָא וּמִטּוּלָא לְשִׁמְשָׁא. רַבִּי חִיָּא בַּר גַּמְדָּא מִיגַנְדַּר בְּעַפְרָא, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים ק״ב:ט״ו) "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ וְאֶת עֲפָרָהּ יְחֹנֵנוּ". אָמַר רַבִּי זֵירָא, אָמַר (רבה בר ירמיה) [רַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא]: דּוֹר שֶׁבֶּן דָּוִד בָּא, קָטֵגוֹרְיָא בְּתַלְמִידֵי חֲכָמִים. כִּי אַמְרִיתָהּ קַמֵּיהּ דִּשְׁמוּאֵל, אָמַר: צֵרוּף אַחַר צֵרוּף, שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיהו ו׳:י״ג) "וְעוֹד בָּהּ עֲשִׂירִיָּה וְשָׁבָה וְהָיְתָה לְבָעֵר". תָּנִי רַב יוֹסֵף: בְּזוּזֵי וּבְזוּזֵי דִּבְזוּזֵי. אָמַר רַב חִיָּא בַּר אַשִּׁי, אָמַר רַב: עֲתִידִין כָּל אִילָנֵי סְרָק שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּטְעֲנוּ פֵּרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: (יואל ב׳:כ״ב) "כִּי עֵץ נָשָׂא פִרְיוֹ, תְּאֵנָה וָגֶפֶן נָתְנוּ חֵילָם".

רבי אלעזר כי הוה סליק לא״י אמר פלטי לי מחדא כי סמכוהו אמר פלטי לי מתרתי כי איתבוהו בסוד העיבור אמר פלטי לי מתלתא שנא׳ (יחזקאל יג ט) והיתה ידי על הנביאים החוזים שוא וגו׳ בסוד עמי לא יהיו זה סוד העיבור ובכתב בני ישראל לא יכתבו זו סמיכה ואל אדמת בני ישראל לא יבאו כמשמעו. רבי זירא כי הוה סליק לא״י לא אשכח מברא למיעבר נקט במצרא וקעבר א״ל ההוא צדוקי עמא פזיזא דקדמיתו פומייכו אכתי בפזיזותייכו קיימיתכו א״ל דוכתא דמשה ואהרן לא זכו לה אנא מי יימר דזכינא לה. ר׳ אבא מנשק כיפי דעכו ר׳ חנינא מתקן מתקליה ר׳ אמי ורבי אסי (שם ע״ב) קיימי משמשא לטולא ומטולא לשמשא ר׳ חייא בר גמדא מיגנדר בעפרא שנא׳ (תהלים קב טו) כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו א״ר זירא אמר רבה בר ירמיה דור שבן דוד בא קטיגוריא בתלמידי חכמים כי אמריתה קמיה דשמואל אמר צירוף אחר צירוף שנא׳ (ישעיה ו יג) ועוד בה עשיריה ושבה והיתה לבער. תני רב יוסף בזוזי ובזוזי דבזוזי. אמר רב חייא בר אשי אמר רב עתידין כל אילני סרק שבא״י שיטענו פירות שנא׳ (יואל ב כב) כי עץ נשא פריו תאנה וגפן נתנו חילם: