מדרש על יואל 2:23

(דף ה) משנה עד אימתי שואלין את הגשמים רבי יהודה אומר עד שיעבור הפסח רבי יוסי אומר עד שיצא ניסן שנאמר (יואל ב כג) ויורד לכם גשם מורה ומלקוש בראשון:

ז מִשְׁנָה. עַד אֵימָתַי שׁוֹאֲלִין אֶת הַגְּשָׁמִים? רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עַד שֶׁיַּעֲבֹר הַפֶּסַח, רַבִּי (יוסי) [מֵאִיר] אוֹמֵר: עַד שֶׁיֵּצֵא נִיסָן, שֶׁנֶּאֱמַר: (יואל ב׳:כ״ג) "וַיּוֹרֵד לָכֶם גֶּשֶׁם מוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ בָּרִאשׁוֹן". גְּמָרָא. אָמַר לוֹ רַב נַחְמָן לְרַב יִצְחָק: 'יוֹרֶה' בְּנִיסָן? (הוא) 'יוֹרֶה', בְּמַרְחֶשְׁוָן הוּא! *) דִּתְנָן: יוֹרֶה בְּמַרְחֶשְׁוָן וּמַלְקוֹשׁ בְּנִיסָן. אָמַר לֵיהּ: הָכִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בִּימֵי יוֹאֵל בֶּן פְּתוּאֵל נִתְקַיֵּם מִקְרָא זֶה, דִּכְתִיב בֵּיהּ: (שם א) "יֶתֶר הַגָּזָם אָכַל הָאַרְבֶּה, וְיֶתֶר הָאַרְבֶּה אָכַל הַיָּלֶק, וְיֶתֶר הַיֶּלֶק אָכַל הֶחָסִיל". אוֹתָהּ שָׁנָה יָצָא אֲדָר, וְלֹא יָרְדוּ גְּשָׁמִים. יָרְדָה לָהֶם רְבִיעָה רִאשׁוֹנָה בְּאֶחָד בְּנִיסָן. אָמַר לָהֶם נָבִיא לְיִשְׂרָאֵל: צְאוּ וְזִרְעוּ. אָמְרוּ לוֹ: מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ קַב חִטִּין אוֹ קַבַּיִם שְׂעוֹרִין, יֹאכְלֶנּוּ וְיִחְיֶה אוֹ יִזְרְעֶנּוּ (בקרקע) וְיָמוּת? אָמַר לָהֶם: אַף עַל פִּי כֵן צְאוּ זִרְעוּ! (יצאו וזרעו) וְנַעֲשָׂה לָהֶם נֵס, וְנִתְגַּלָּה לָהֶם מַה שֶּׁבַּכְּתָלִים, (ומה שבסדקים) וּמַה שֶּׁבְּחוֹרֵי נְמָלִים. יָצְאוּ וְזָרְעוּ בַּשֵּׁנִי וּבַשְּׁלִישִׁי וּבָרְבִיעִי. יָרְדָה לָהֶם רְבִיעָה שְׁנִיָּה בַּחֲמִשִּׁי בְּנִיסָן, וְהִקְרִיבוּ עֹמֶר בְּשִּׁשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן. נִמְצֵאת הַתְּבוּאָה הַגְּדֵלָה בְּשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים, גָּדְלָה בְּאַחַד־עָשָׂר יוֹם. וְנִמְצָא עֹמֶר הַקָּרֵב מִתְּבוּאָה שֶׁל שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים, קָרַב מִתְּבוּאָה שֶׁל אַחַד־עָשָׂר יוֹם. וְעַל אוֹתוֹ הַדּוֹר הוּא אוֹמֵר: (תהילים קכ״ו:ה׳-ו׳) "הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ, הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע". מַאי "הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע"? אָמַר רַב יְהוּדָה (אמר רב): שׁוֹר כְּשֶׁהָיָה חוֹרֵשׁ, בַּהֲלִיכָתוֹ בּוֹכֶה, וּבַחֲזִירָתוֹ אוֹכֵל חָזִיז מִן הַתֶּלֶם, וְזֶה "בֹּא יָבֹא בְרִנָּה" . מַאי "נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו"? אָמַר רַב חִסְדָּא, וְאַמְרֵי לָהּ בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: (אותה שנה) קָנֶה, זֶרֶת, וְשִׁבֹּלֶת, זְרָתַיִם הָיְתָה.

תָּנוּ רַבָּנָן: 'יוֹרֶה', שֶׁמּוֹרֶה אֶת הַבְּרִיּוֹת לְהָטִיחַ גַּגּוֹתֵיהֶן, וּלְהַכְנִיס אֶת פֵּרוֹתֵיהֶם, וְלַעֲשׂוֹת כָּל צָרְכֵיהֶן. דָּבָר אַחֵר: שֶׁמַּרְוֶה אֶת הָאָרֶץ וּמַשְׁקָהּ (את) [עַד] הַתְּהוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים ס״ה:י״א) "תְּלָמֶיהָ רַוֵּה נַחֵת, גְּדוּדֶהָ בִרְבִיבִים תְּמֹגְגֶנָּה, צִמְחָהּ תְּבָרֵךְ". דָּבָר אַחֵר: 'יוֹרֶה', שֶׁיּוֹרֵד בְּנַחַת, וְאֵינוֹ יוֹרֵד בְּזַעַף, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא 'יוֹרֶה', שֶׁמַּשִּׁיר אֶת הַפֵּרוֹת, וּמַשְׁטִיף אֶת הַזְּרָעִים, (ומשבר) [וּמְשַׁטֵּף] אֶת הָאִילָנוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: 'מַלְקוֹשׁ'! מַה 'מַּלְקוֹשׁ', לִבְרָכָה, אַף 'יוֹרֶה', לִבְרָכָה. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא 'מַלְקוֹשׁ', שֶׁמַּפִּיל אֶת הַבָּתִּים וּמְשַׁבֵּר אֶת הָאִילָנוֹת וּמַעֲלֶה סַקָּאִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: "יוֹרֶה"! (ומלקוש) מַה 'יּוֹרֶה', לִבְרָכָה, אַף 'מַלְקוֹשׁ', לִבְרָכָה. וְיוֹרֶה גּוּפֵיהּ, מְנָא לָן? דִּכְתִיב: (יואל ב׳:כ״ג) "וּבְנֵי צִיּוֹן גִּילוּ וְשִׂמְחוּ בַה' אֱלֹהֵיכֶם, כִּי נָתַן לָכֶם אֶת הַמּוֹרֶה לִצְדָקָה, וַיּוֹרֵד לָכֶם גֶּשֶׁם מוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ בָּרִאשׁוֹן".