מדרש על ירמיהו 16:19

עזי וזמרת יה, אין עזי אלא תורה שנ' ה' עוז לעמו יתן (תהלים כט) ואומ' ועו /ועוז/ מלך משפט אהב (שם צט). ד"א עזי אין עזי אלא מלכות שנ' ה' בעוזך ישמח מלך (שם כא) [ואומ' ה' עוז למו וגו' (שם כח)] ואומ' ויתן עוז למלכו (שמלכים א ב׳:ל״ה). ד"א עזי אין עזי אלא תקפי שנ' ה' עוזי ומעוזי ומנוסי ביום צרה (ירמיה טז) ואומר ה' עוזי ומגיני בו בטח לבי ונעזרתי (תהלים כח). ד"א עזי עוזר וסומך אתה לכל באי העולם אבל לי ביותר [זמרת אתה לכל באי העולם אבל לי ביותר] עשאני אימרה ועשיתיו אימרה עשאני אימרה דכתיב וה' האמירך היום (דברים כו) אף אני עשיתיו אימרה שנ' את ה' האמרת היום והרי כל אומות שבעולם אומרים שבחו של הקב"ה אבל שלי נעים ונאה לפניו יותר משלהם שנ' ואלה דברי דוד האחרונים נאם דוד בן ישי ונאם הגבר הוקם על משיח אלהי יעקב וגו' ונעים זמירות ישראל (ש"ב כג), ישראל אומרים שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד (דברים ו) ורוח הקדש צווחת ואומר' מן השמים [ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ (שמואל ב ז׳:כ״ג)] ישראל אומר מי כמכה באלים ה' ורוח הקדש צווחת ואומרת מן השמים אשריך ישראל מי כמוך (דברים ל״ג:כ״ט), ישראל אומרים מי כה' אלהינו בכל קראינו אליו (שם ד) ורוח הקדש צווחת ואומרת כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו, ישראל אומרים כי תפארת עוזמו אתה וגו' (תהלים פט) ורוח הקדש צווחת ואומרת מן השמים ישראל אשר בך אתפאר (ישעיה מט): ויהי לי לישועה, ישועה אתה לכל באי העולם אבל לי ביותר. ד"א ויהי לי לישועה [היה לי ויהיה לי] היה לי לשעבר ויהיה לי לעתיד לבא.

מי כמכה באלים ה', כיון שראו ישראל שאבד פרעה וחילו בים סוף ובטלה מלכותן של מצרים ונעשו שפטים בעבודה זרה שלהן פתחו פיהם ואמרו כלם מי כמוך באלים ולא ישראל בלבד אמרו שירה אלא אף האומות כששמעו שאבד פרעה ומצרים בים ובטלה מלכותם של מצריים ונעשו שפטים בעבודה זרה שלהן כפרו כולן בעבודה זרה שלהן ופתחו פיהם כולן והודו למרום ואמרו (שמות טו יא) מי כמוך באלים וגו'. וכן את מוצא שעתידין אומות העולם לכפור בעבודה זרה שלהן שנ' (ירמיה טז יט-כ) ה' עוזי ומעוזי ומנוסי ביום צרה וגו' היעשה לו אדם אלהים וגו' ואו' (ישעיה ב כ) ביום ההוא ישליך האדם וגו' ואומר (ישעיה ב כא) לבא בנקרת הצורים וגו' ואחריו מה כתיב (ישעיה ב יח) והאלילים כליל יחלף. ד"א (שמות טו יא) מי כמוך באלים ה' מי כמוכה באלמים מי כמוך בנסים וגבורות שעשית לנו על הים שנ' (תהלים קו כב) נוראות על ים סוף וגו' (תהלים קו ט) ויגער בים סוף ויחרב. [ד"א (שמות טו יא) מי כמוכה באלים ה' מי כמוך באלמים מי כמוך שומע עלבון בניך ושותק שנאמר (ישעיה מב יד) החשתי מעולם אחריש אתאפק כיולדה אפעה אשום ואשאף יחד לשעבר אחריש אתאפק מכאן ואילך כיולדה אפעה. (ישעיה מב טו-טז) אחריב הרים וגבעות וכל עשבם אוביש והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא ידעו אדריכם אשים מחשך לפניהם לאור ומעקשים למישור. ד"א (שמות טו יא) מי כמוך באלים מי כמוך באלו שמשמשין לפניך במרום שנ' (תהלים פט ז) כי מי בשחק יערוך לה' ואומר (תהלים פט ח-ט) אל נערץ בסוד קדושים רבה וגו' ה' אלהי צבאות מי כמוך חסין יה. [ד"א מי כמוכה באלים ה'] מי כמוך באלו שקורים עצמם אלוהות. פרעה קרא עצמו אלוה שנ' (יחזקאל כט ג) יען אמר לי יארי ואני עשיתני, וכן סנחריב שנ' (מלכים ב יח לה) מי בכל אלהי הארצות וגו' וכן נבוכדנצר שנ' (ישעיה יד יא) אעלה על במתי עב וגו' וכן נגיד צור שנ' (יחזקאל כח ב) בן אדם אמור לנגיד צור כה אמר ה' אלהים יען גבה לבך וגו'. (שמות טו יא) מי כמוכה באלים ה' מי כמוכה באלו שאחרים קורין אותם אלוהות ואין בהם ממש ועליהם נאמר (תהלים קטו ה) פה להם ולא ידברו וגו' אלו פה להם ולא ידברו אבל הקב"ה אומר שני דברים בדבור אחד מה שאי אפשר לבשר ודם לעשות כן שנ' (תהלים סב יב) אחת דבר אלהים שתים זו שמעתי וגו'. (ירמיה כג כט) הלא כה דברי כאש נאם ה'. וכתיב (איוב לז ב) והגה מפיו יוצא:

וחזקתי את לב פרעה ורדף אחריהם שהיה לבו חלוק אם לרדוף אם לא לרדוף: ואכבדה בפרעה ובכל חילו. פרעה התחיל בעבירה תחלה ממנו התחילה הפורענות: כיוצא בו אתה אומר (בראשית ז' כ"ג) וימח את כל היקום מאדם ועד בהמה מי שהתחיל בעבירה תחלה ממנו התחילה הפורענות: כיוצא בו (שם י"ט י"א) ואת האנשים אשר פתח הבית הכו בסנורים מי שהתחיל בעבירה תחלה ממנו התחילה הפורענות: כיוצא בו אתה אומר (שם י"ט י"ג) כי משחיתים אנחנו את המקום הזה מי שהתחיל בעבירה תחלה ממנו התחילה הפורענות: כיוצא בו אתה אומר (במדבר ה' כ"ז) וצבתה בטנה ונפלה ירכה ושאר הגוף לא פלט אלא מי שהתחיל בעבירה תחלה ממנו התחילה הפורענות: אף כאן הוא אומר ואכבדה בפרעה ובכל חילו פרעה התחיל בעבירה תחלה ממנו התהילה הפורענות: והלא דברים [קל וחומר] וכי איזו מדה מרובה מדת הטוב או מדת הפורענות הוי אומר מדת הטוב מרובה ומה אם מדת הפורענות שהיא מועטת מי שהתחיל בעבירה ממנו התחילה פורעניות קל וחומר למדת הטוב שהיא מרובה שכל המתחיל במצוה תחלה נוטל שכרו בראש: ד"א ואכבדה בפרעה כשהקב״ה נפרע מן הרשעים שמו מתגדל בעולם וכן הוא אומר (ישעיה ס"ו י"ט) ושמתי בהם אות ושלחתי מהם פליטים אל הגוים תרשיש פול ולוד משכי קשת תובל ויון האיים הרחוקים אשר לא שמעו את שמעי ולא ראו את כבודי, מהוא אומר (שם) והגידו את כבודי בגוים: כיוצא בו אתה אומר (יחזקאל ל"ח כ״ב) ונשפטתי אתו בדבר ובדם ובגשם שוטף מהוא אומר (שם) והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גוים רבים: כיוצא בו אתה אומר (ירמיה ט"ז י"ט) ה' עזי ומעזי ומנוסי ביום צרה מהוא אומר (שם) אליך גוים יבואו מאפסי ארץ ויאמרו אך שקר נחלו אבותינו הבל ואין בם מועיל: כיוצא בו אתה אומר (ישעיה מ"ה י"ד) כה אמר ה' יגיע מצרים וסחר כוש וסבאים אנשי מדה עליך יעבורו ולך יהיו אחריך ילכו (ובזיקים) [בזקים] יעבורו ואליך ישתחוו אליך יתפללו מהוא אומר (שם) אך בך אל ואין עוד אפס אלהים: כיוצא בו אתה אומר (עובדיה א' כ"א) ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו מהוא אומר (שם) והיתה לה' המלוכה: ואומר (תהלים י' ט"ו) ה' מלך עולם ועד אבדו גוים מארצו: ואומר (תהלים ק"ד ל"ה) יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את ה' הללויה: ואומר (שם קמ"ו ט') ה' שומר את גרים יתום ואלמנה יעודד ודרך רשעים יעות מהוא אומר ימלוך ה' לעולם אלהיך ציון לדור ודור הללויה: וידעו מצרים כי אני ה'. לשעבר לא היו יודעין את ה' עכשיו וידעו מצרים כי אני ה': ויעשו כן. להודיע שבחן של ישראל שלא אמרו לו למשה היאך נחזור לאחורינו שלא נשבור לב טף שעמנו אלא האמינו והלכו אחרי משה: ד"א ויעשו כן אמרו רוצין ולא רוצין אין לנו אלא דברי בן עמרם: