מדרש על ירמיהו 18:7

וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל ה' רְאֵה אַתָּה אֹמֵר אֵלַי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה יח, ז ח): רֶגַע אֲדַבֵּר עַל גּוֹי וְעַל מַמְלָכָה, וְנִחַמְתִּי עַל הָרָעָה, מָה רֶגַע אֲדַבֵּר, כְּהֶרֶף עַיִן אֲנִי גוֹזֵר עַל הָאָדָם שֶׁיָּמוּת, וְהוּא עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה וַאֲנִי מִתְנַחֵם עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה יח, ח): וְשָׁב הַגּוֹי הַהוּא מֵרָעָתוֹ, וּמִי הֵם, אֵלּוּ אַנְשֵׁי נִינְוֵה, מַה כְּתִיב בָּהֶם (יונה א, ב): קוּם לֵךְ אֶל נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה, לָמָּה (יונה א, ב): כִּי עָלְתָה רָעָתָם לְפָנָי. וְאוֹמֵר (יונה ג, ד): וַיָּחֶל יוֹנָה לָבוֹא בָעִיר מַהֲלַךְ יוֹם אֶחָד, מַה כְּתִיב שָׁם (יונה ג, ה): וַיַּאֲמִינוּ אַנְשֵׁי נִינְוֵה בֵּאלֹהִים, וַיִּלְבְּשׁוּ שַׂקִּים הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה, אָמְרוּ לְפָנָיו רִבּוֹן הָעוֹלָם הַבְּהֵמָה אֵינָהּ יוֹדַעַת כְּלוּם וְאַתָּה מְזַכֶּה אוֹתָהּ אַף אָנוּ חֲשֹׁב אוֹתָנוּ כִּבְהֵמָה, שֶׁנֶּאֱמַר (יונה ג, ז): הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה הַבָּקָר וְהַצֹּאן אַל יִטְעֲמוּ מְאוּמָה. מִיָּד (יונה ג, י): וַיִּנָּחֶם הָאֱלֹהִים עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לָהֶם וְלֹא עָשָׂה, וְרַבָּנָן אָמְרֵי רֶגַע אֲדַבֵּר עַל גּוֹי, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב ז, כג): וּמִי כְעַמְךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ. וְעַל מַמְלָכָה, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאוּ מַמְלָכָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יט, ו): וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים, (ירמיה א, י) (ירמיה יח, ז): לִנְתוֹשׁ וְלִנְתוֹץ וּלְהַאֲבִיד, לְפִי שֶׁעָשׂוּ אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה וּבִקֵּשׁ לְהַשְׁמִידָם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ט, יד): הֶרֶף מִמֶּנִּי וְאַשְׁמִידֵם, וְכֵיוָן שֶׁעָמַד משֶׁה וּבִקֵּשׁ עֲלֵיהֶם רַחֲמִים, מִיָד וַיִּנָּחֶם ה', אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם נִתְמַלֵּאתָ עֲלֵיהֶם רַחֲמִים, הַנְהִיגֵם אַתָּה שֶׁיַּעֲלוּ לָאָרֶץ וְלֹא עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיֹאמֶר משֶׁה אֶל ה' רְאֵה אַתָּה אוֹמֵר אֵלַי.