מדרש על ירמיהו 22:24

דָּבָר אַחֵר, שִׂימֵנִי כַחוֹתָם, רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר זֶה קְרִיאַת שְׁמַע, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ו, ו): וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וגו' עַל לְבָבֶךָ, כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ, אֵלּוּ הַתְּפִלִּין, הֵיאַךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (דברים ו, ח): וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ. אָמַר רַבִּי מֵאִיר שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ כִּיהוֹיָכִין, דְּאָמַר רַבִּי מֵאִיר נִשְׁבַּע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁבוּעָה שֶׁהוּא נוֹתֵק מַלְכוּת בֵּית דָּוִד מִיָּדוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה כב, כד): חַי אָנִי נְאֻם ה' כִּי אִם יִהְיֶה כָּנְיָהוּ בֶן יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה חוֹתָם עַל יַד יְמִינִי כִּי מִשָּׁם אֶתְּקֶנְךָּ, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר יִצְחָק מִשָּׁם אֲנִי נוֹתֵק מַלְכוּת בֵּית דָּוִד. דָּבָר אַחֵר, אֲנַתֶּקְךָ אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא אֶתְּקֶנְךָּ, אֲתַקֶּנְךָ בִּתְשׁוּבָה מִמָּקוֹם שֶׁנְתִיקָתְךָ שָׁם תִּהְיֶה תַּקָּנָתְךָ. אָמַר רַבִּי זְעֵירָא אֲנָא שְׁמָעִית קָלֵיהּ דְּרַבִּי יִצְחָק יָתִיב דָּרִישׁ הֲדָא מִלָּה וְלֵית אֲנָא יָדַע מָה הִיא, אָמַר לֵיהּ רַבִּי אַחָא אֲרִיכָא תֵּימַר הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה כב, ל): כִּתְבוּ אֶת הָאִישׁ הַזֶּה עֲרִירִי גֶּבֶר לֹא יִצְלַח בְּיָמָיו, בְּיָמָיו אֵינוֹ מַצְלִיחַ אֲבָל בִּימֵי בְּנוֹ מַצְלִיחַ, דִּכְתִיב (חגי ב, כג): בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם ה' צְבָאוֹת אֶקָחֲךָ זְרֻבָּבֶל בֶּן שְׁאַלְתִּיאֵל עַבְדִּי נְאֻם ה' וְשַׂמְתִּיךָ כַּחוֹתָם וגו', רַבִּי אַחָא בַּר רַבִּי אָבוּן בַּר בִּנְיָמִין בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב פַּפֵּי אָמַר גָּדוֹל כֹּחָהּ שֶׁל תְּשׁוּבָה שֶׁמְבַטֶּלֶת הַגְּזֵרָה וּמְבַטֶּלֶת אֶת הַשְּׁבוּעָה, מְבַטֶּלֶת הַגְּזֵרָה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּתְבוּ אֶת הָאִישׁ הַזֶּה עֲרִירִי, וּכְתִיב: בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם ה' צְבָאוֹת אֶקָחֲךָ זְרֻבָּבֶל בֶּן שְׁאַלְתִּיאֵל עַבְדִּי וגו'. מְבַטֶּלֶת אֶת הַשְּׁבוּעָה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: חַי אָנִי נְאֻם ה' כִּי אִם יִהְיֶה כָּנְיָהוּ בֶן יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה חוֹתֵם עַל יַד יְמִינִי, וּכְתִיב (דברי הימים א ג, יז): וּבְנֵי יְכָנְיָה אַסִּר שְׁאַלְתִּיאֵל בְּנוֹ וגו'. רַבִּי תַּנְחוּם בְּרַבִּי יִרְמְיָה אָמַר אַסִּיר, שֶׁהָיָה חָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִין, שְׁאַלְתִּיאֵל שֶׁמִּמֶּנּוּ הֻשְׁתְּלָה מַלְכוּת בֵּית דָוִד. דָּבָר אַחֵר, אַסִּיר שֶׁאָסַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּשְׁבוּעָה אֶת עַצְמוֹ, שְׁאַלְתִּיאֵל שֶׁשָּׁאַל לְבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה וְהִתִּירוּ לוֹ נִדְרוֹ.

וַיֹּאמֶר בָּלָק אֶל בִּלְעָם מֶה עָשִׂיתָ לִי לָקֹב וְגוֹ', וַיַּעַן בִּלְעָם וַיֹּאמַר, הֲלֹא אֶת אֲשֶׁר יָשִׂים אֱלֹהִים בְּפִי וְגוֹ', וַיֹּאמֶר בָּלָק אֶל בִּלְעָם לְכָה נָא אֶקָּחֲךָ וְגוֹ', וַיִּקָּחֵהוּ שְׂדֵה צוֹפִים וְגוֹ'. רָאָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל נִפְרָצִים שָׁם, שֶׁשָּׁם מֵת מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה וְגוֹ' (דברים ג, כז). יֵשׁ פִּרְצָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ, שֶׁרָאָה בַּנְּחָשִׁים וְהָיָה סָבוּר שֶׁבְּיָדוֹ נוֹפְלִין שָׁם. וַיִּבֶן שִׁבְעָה מִזְבְּחוֹת, וַיֹּאמֶר אֶל בָּלָק הִתְיַצֵּב כֹּה, וַיִּקָּר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם וְיָשֶׂם דָּבָר בְּפִיו, כְּאָדָם שֶׁנָּתַן כַּלְבּוֹס בְּפִי בְּהֵמָה וּפוֹקְמָהּ לְהֵיכָן שֶׁיִּרְצֶה. כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פּוֹקֵם אֶת פִּיו. כֵּיוָן שֶׁאָמַר לוֹ: שׁוּב אֶל בָּלָק וּבָרְכֵם. אָמַר, מַה לִּי לֵילֵךְ אֶצְלוֹ לָפוּחַ נַפְשׁוֹ. בִּקֵּשׁ לֵילֵךְ לְעַצְמוֹ וְלֹא לְבָלָק. נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כַּלְבּוֹס בְּפִיו, שׁוּב אֶל בָּלָק וְכֹה תְּדַבֵּר. וַיָּשָׁב אֵלָיו וְהִנֵּה נִצָּב עַל עוֹלָתוֹ וְשָׂרֵי מוֹאָב. בָּרִאשׁוֹנָה כְּתִיב בּוֹ, הוּא וְכָל שָׂרֵי מוֹאָב. כְּשֶׁרָאוּ שֶׁלֹּא הוֹעִילוּ כְּלוּם, הֱנִיחוּהוּ, וְנִשְׁתַּיְּרוּ עִמּוֹ מִקְצָת שָׂרֵי מוֹאָב. וַיֹּאמֶר לוֹ בָּלָק מַה דִּבֵּר ה'. שֶׁרָאָה שֶׁאֵינוֹ בִּרְשׁוּתוֹ לוֹמַר מַה שֶּׁהוּא רוֹצֶה, יָשַׁב לוֹ וְהָיָה מְשַׂחֵק בּוֹ. כֵּיוָן שֶׁרָאָה שֶׁהָיָה מְשַׂחֵק, אָמַר לוֹ בִּלְעָם, עֲמֹד מִשָּׁם וְאֵין אַתָּה רַשַּׁאי לֵישֵׁב וְדִבְרֵי הַמָּקוֹם נֶאֱמָרִין. קוּם בָּלָק וּשְׁמַע הַאֲזִינָה עָדַי בְּנוֹ צִפֹּר. שְׁנֵיהֶם הָיוּ מָנֶה בֶּן פְּרָס, שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין עַצְמָן גְּדוֹלִים מֵאֲבוֹתֵיהֶם. נְאֻם בִּלְעָם בְּנוֹ בְּעוֹר, הַאֲזִינָה עָדַי בְּנוֹ צִפֹּר. לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב. אֵינוֹ כְּבָשָׂר וָדָם. שֶׁבָּשָׂר וָדָם, קוֹנֶה אוֹהֲבִים. מָצָא אֲחֵרִים יָפִים מֵהֶם, כָּפַר בָּרִאשׁוֹנִים. הוּא אֵינוֹ כֵן, אִי אֶפְשָׁר לְכַזֵּב בִּשְׁבוּעַת אָבוֹת הָרִאשׁוֹנִים. הַהוּא אָמַר וְלֹא יַעֲשֶׂה. כְּשֶׁהוּא אָמַר לְהָבִיא עֲלֵיהֶם רָעוֹת, שֶׁאִם עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה, מְבַטְּלָן, אַתְּ מוֹצֵא, שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה, זוֹבֵחַ לֵאלֹהִים יָחְרָם וְגוֹ' (שמות כב, יט). וְעָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל וְהָיוּ רְאוּיִין לִכְלָיָה, וְהָיִיתִי סָבוּר לְקַלְּלָם וּלְהַכְחִידָם, וּמִיָּד עָשׂוּ תְּשׁוּבָה וּבִטֵּל, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּנָּחֵם ה' עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֵּר לַעֲשׂוֹת לְעַמּוֹ (שם לב, יד). וְכֵן בִּמְקוֹמוֹת הַרְבֵּה שֶׁאָמַר עַל יְכָנְיָה, כִּי לֹא יִצְלַח מִזַּרְעוֹ וְגוֹ' (ירמיה כב, ל). וְאָמַר לְבֶן בְּנוֹ, וְהָפַכְתִּי כִּסֵּא מַמְלָכוֹת וְהִשְׁמַדְתִּי חֹזֶק מַמְלְכוֹת הַגּוֹיִם (חגי ב, כב). שֶׁנֶּאֱמַר: בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם ה' צְבָאוֹת אֶקָּחֲךָ זְרֻבָּבֶל בֶּן שְׁאַלְתִּיאֵל עַבְדִּי נְאֻם ה' וְשַׂמְתִּיךָ כַּחוֹתָם (חגי ב, כג). וּבִטֵּל מַה שֶּׁאָמַר לְאָבִיו, חַי אֲנִי נְאֻם ה' כִּי אִם יִהְיֶה כָּנְיָהוּ בֶן יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה חוֹתָם עַל יַד יְמִינִי כִּי מִשָּׁם אֶתְּקֶנְךָּ (ירמיה כב, כד). וְכֵן בְּאַנְשֵׁי עֲנָתוֹת כְּתִיב: וּשְׁאֵרִית לֹא תִּהְיֶה לָהֶם כִּי אָבִיא רֹעֶה אֶל אַנְשֵׁי עֲנָתוֹת (שם יא, כג). כֵּיוָן שֶׁעָשׂוּ תְּשׁוּבָה, חֲזִי מַה דִּכְתִּיב אַנְשֵׁי עֲנָתוֹת מֵאָה עֶשְׂרִים וּשְׁמֹנֶה (נחמיה ז, כז).

חותמך ופתילך ומטך. נצנצה [בה] רוח הקודש: חותמך. זו מלכות, שנאמר חי אני נאם ה' [כו'] אם יהיה בניהו בן יהויקים מלך יהודה וגו' (ירמי' כב כד): ופתילך. אלו סנהדרין שמתעטפים בטליתותיהם: ומטך אשר בידך. זה משיח, שנאמר מטה עוזך ישלח ה' מציון וגו' (תהלים קי ב):