מדרש על ירמיהו 22:6

פס'. ויעל משה מערבות מואב. עליה היתה לו למשה. מערבות מואב אל הר נבו. אע״פ שאין מקרא יוצא מידי פשוטו. חכמי ישראל דורשין את המקרא מדרשות הנשמעות באוזן והמתקבלות בדעת. מהו מערבות מואב. וכי לא היינו יודעים שמערבות מואב אדם עולה אל הר נבו אלא מלמד שהראהו הקב״ה למשה (שלשה) המלכים העתידים לעמוד מרות המואביה. זה דוד וזרעו. אל הר נבו ראש הפסגה. מה הפסגה הזה מופרשת מן האשכול ואינה מופרשת כך קבורתו של משה מותאמת מן ההר ואינה מותאמת והגיא ביניהם. אשר על פני יריחו. מלמד שהראהו (שלשה) נביאים שעתידין לעמוד מן רחב הזונה. ויראהו ה' את כל הארץ. מלמד שהראהו את ארץ ישראל מיושבת על שלותה וחזר והראה לו את המציקים המחזיקים אותה. את הגלעד. זה בית המקדש. שנאמר (ירמיהו כ״ב:ו׳) גלעד אתה לי ראש הלבנון אם לא אשיתך מדבר. ואת דן. מלמד שהראה לו שבטו של דן עובד עבודת כוכבים שנא' (שופטים י״ח:כ״ט-ל׳) ויקימו להם בני דן את הפסל ויהונתן בן גרשום בן מנשה הוא ובניו כהנים לשבט הדני עד יום גלות הארץ. וחזר והראה לו גואל העתיד לעמוד ממנו זה היה שמשון שהיה משבט דן:

והלבנון - אמר להם כשאתם נכנסים לארץ צריכים אתם להעמיד עליכם מלך ולבנות לכם בית הבחירה. ומנין שאין לבנון אלא מלך? שנאמר (יחזקאל יז) בוא אל הלבנון ויקח את צמרת הארז, ואומר (מלכים ב יד) החוח אשר בלבנון שלח אל הארז אשר בלבנון לאמר תנה לנו את בתך לבני לאשה, ותעבור חית השדה אשר בלבנון ותרמוס את החוח. ואין לבנון אלא בית המקדש, שנא' (ירמיה כב) גלעד אתה לי ראש הלבנון, ואומר (ישעיהו י) והלבנון באדיר יפול.

פס'. פנו וסעו לכם, זה ערד וחרמה. ואל כל שכניו, זה עמון ומואב והר שעיר. בערבה, זה מישור. בהר, זה הר המלך. ובשפלה. זו שפלת לוד ושפלת דרום. ובנגב ובחוף הים. זו אשקלון ועזה וקסרון. ארץ הכנעני. זה גבול הכנעני וכן הוא אומר (בראשית י׳:י״ט) ויהי גבול הכנעני מצידון. והלבנון, זה בית המקדש. מלמד שצוה אותם לבנות להם בית המקדש. שנאמר (ירמיהו כ״ב:ו׳) גלעד אתה לי ראש הלבנון. ד״א והלבנון. זה מלך, כדכתיב (יחזקאל י״ז:ג׳) בא אל הלבנון ויקח את צמרת הארז. ואומר (מ״ב יד) החוח אשר בלבנון. מלמד שנצטוו להעמיד להם מלך. עד הנהר הגדול נהר פרת. שמימיו פרין והולכין. אמרו כל הנהרות אומרין לפרת מפני מה אין קולך נשמע כדרך שקולן של כל הנהרות נשמעין אמר להן מעשי מוכיחין עלי אדם זורע בי זריעה עולה לג' ימים, נוטע בי נטיעה עולה לשלשים יום מעשי מוכיחין עלי וכן התורה משבחת לי עד הנהר הגדול נהר פרת: