מדרש על ירמיהו 3:19

ד"א בהר סיני. זה שאמר הכתוב טובה חכמה מכלי קרב וחוטא אחד יאבד טובה הרבה (קהלת ט יח) ראה שלמה המלך בחכמתו שהחכמה טובה לו לאדם מכל ממון שבעולם, לפיכך לא שאל מלפני בוראו אלא החכמה, שנאמר (כה אמר ה') [ויאמר] אלהים שאל מה אתן לך (מ"א ג ה), וכתיב ונתת לעבדך לב שומע וגו' (שם שם ט), מה הוא הדבר לפי שלבות בני אדם אינם שוות, אמר מי יוכל לעשות דבר ויאמרו כל בני אדם זה טוב, כדי להשוות דעתם יחד, וכתיב הנה עשיתי כדבריך הנה נתתי לך לב חכם ונבון אשר כמוך לא היה לפניך ואחריך לא יקום כמוך (שם שם י"ב) ועל זה אמר החכם טובה חכמה וגו', שהרי כל מלחמות שעשו ישראל עד בואם אל ארץ כנען לא יכלו לכבוש את כל העולם תחת ידם, כאשר נכבש תחת יד שלמה בחכמתו, וכן הוא אומר כי הוא רודה בכל עבר הנהר (מ"א ה ד), וחוטא אחד יאבד טובה הרבה (קהלת שם), שנאמר ויתאנף ה' בשלמה כי נטה לבבו מעם ה' (מ"א יא ט), ויאמר ה' (אל שלמה) [לשלמה] יען אשר היתה זאת עמך ולא שמרת בריתי וחקתי אשר צויתי עליך קרע אקרע את הממלכה מעליך ונתתיה לעבדך (שם שם יא), בוא וראה שרצה הקב"ה בישראל, ונתן להם [ארץ] חמדה נחלת צבי צבאות גוים (ירמיה ג יט), אמר הקב"ה זרעו שם והשמיטו שביעית, כדי שתדעו שהארץ שלי, ואני נתתיה לכם מורשה, שנאמר כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם, לא בחרבך ולא בקשתך, אלא אני נותן אותה לכם, והם לא עשו כן, אלא חטאו ולא שבתו שמיטות ויובלות, וגרמו להם גלות, שנאמר כל ימי השמה תשבות (ויקר' כו לה), וכמה טובות איבדו ישראל, עד יערב רוח ממרום עד ישוב עד יכונן עד ישים את ירושלם תהלה בארץ:

דָּבָר אַחֵר, וָאֶתְחַנַּן אֶל ה', זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים לט, יב): בְּתוֹכָחוֹת עַל עָוֹן יִסַּרְתָּ אִישׁ וַתֶּמֶס כָּעָשׁ חֲמוּדוֹ אַךְ הֶבֶל כָּל אָדָם, מַהוּ בְּתוֹכָחוֹת עַל עָוֹן, עַל יְדֵי עָוֹן אֶחָד שֶׁהָיָה בְּיַד משֶׁה שֶׁהוֹכִיחַ אֶת בָּנֶיךָ וְאָמַר לָהֶם (במדבר כ, י): שִׁמְעוּ נָא הַמֹּרִים, יִסַּרְתָּ אוֹתוֹ וְהוֹכַחְתָּ אוֹתוֹ. וְאֵין אִישׁ אֶלָּא משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יב, ג): וְהָאִישׁ משֶׁה עָנָו מְאֹד. מַהוּ וַתֶּמֶס כָּעָשׁ חֲמוּדוֹ, כָּל חֶמְדָה שֶׁהָיָה מִתְאַוֶּה משֶׁה לִכָּנֵס לָאָרֶץ, הֵמַסְתָּ אוֹתוֹ כָּעָשׁ הַזֶּה שֶׁנִּכְנַס בַּכֵּלִים וּמַרְקִיבָן. וְאֵין חֲמוּדוֹ אֶלָּא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ג, יט): וְאֶתֶּן לָךְ אֶרֶץ חֶמְדָּה וגו', וְאִם כָּךְ הִגִּיעַ לְמשֶׁה הַצַּדִּיק, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שְׁאָר כָּל הַבְּרִיּוֹת שֶׁהֵם מְתֻקָּנִין לַהֶבֶל וּמְתֻקָּנִין לְיוֹם הַדִּין, אַךְ הֶבֶל כָּל אָדָם, אָמַר רַב אַחָא שֶׁנַּעֲשָׂה אֱלוֹהַּ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ז, א): רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה, עַכְשָׁו הוּא מִתְחַנֵּן וּמִתְחַבֵּט וָאֶתְחַנַּן אֶל ה'.

וארד להצילו מיד מצרים זו ירידה חמישית שכת' בשכינה: ר' שמעון בן יוחאי אומר כשנגלה הקב"ה על משה בסנה לשלחו למצרים אמר לפניו רבונו של עולם השבע לי שכל מה שאני מבקש ממך אתה נותן לי ונשבע לו על כך חוץ משני דברים מהכנסת הארץ ויום המיתה ונשבע ושמר מה שנשבע לו שנא' (ישעיה מ"ה כ"ג) בי נשבעתי יצא מפי צדקה דבר ולא ישוב כי לי תכרע כל ברך תשבע כל לשון: ולהעלותו מן הארץ ההיא. מגיד הכת' שארץ ישראל בגבהו של עולם: אל ארץ טובה ורחבה. שמרחבת לבו של אדם וכן הוא אומר (ירמיה ג' י"ט) ואתן לך ארץ חמדה נחלת צבי: מה צבי זה קל ברגליו מכל בהמה וחיה כך פירות ארץ ישראל קלים לבוא מכל פירות הארצות: ד"א מה צבי זה משאתה מפשיטו אין עורו מחזיק את בשרו כך אין ארץ ישראל מחזקת פירותיה בשעה שישראל עושין את התורה: ד"א מה צבי קל לאכול מכל בהמה וחיה כך פירות ארץ ישראל קלין לאכול מכל פירות הארצות: או קלין יכול לא הן שמנים ת"ל (ג' ח') ארץ זבת חלב ודבש שמנים כחלב ומתוקים כדבש וכן הוא אומר (ישעיה ה' א') אשירה נא לידידי שירת דודי לכרמו כרם היה לידידי בקרן בן שמן: מה שור זה אין בו גבוה מקרנו כך ארץ ישראל גבוהה מכל הארצות: או מה שור זה אין בו פוסלת מקרנו כך ארץ ישראל פסולת מכל הארצות ת"ל בקרן בן שמן שמינה היא ארץ ישראל: ללמדך שכל מי שגבוה מחבירו משובח מחבירו: ארץ ישראל לפי שהיא גבוהה מכל משובחת מכל: בית המקדש לפי שהוא גבוה מכל משובח מכל [ולפי שהיה חביב מכל נברא לפני כל שנאמר (ירמיה י"ז י"ב) כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו: ארץ ישראל שהיתה חביבה מכל נבראת קודם לכל שנאמר](משלי ח' כ"ו) [עד לא עשה ארץ והחוצות וראש עפרות תבל, ארץ אלו שאר ארצות וחוצות אלו מדברות ו[ראש עפרות] תבל זו היא ארץ ישראל ר' שמעון בן יוחאי אומר תבל זו (ארצו) [ארץ ישראל] שנאמר (שם ל"א) משחקת בתבל ארצו ואומר (שם ל') משחקת לפניו בכל עת ולמה נקרא שמו תבל על שם שהיא מתובלת בכל [שכל] הארצות יש בזו שאין בזו ויש בזו שאין בזו אבל ארץ ישראל אינה חסירה כלום שנאמר (דברים ח' ט') לא תחסר כל בה:] נחלת צבי צבאות גוים (שם' ג' י"ט) ארץ שהיא עושה חוילאות חוילאות למלכים ושלטונים שכל מלך ושלטון שלא קנה ברומי אומר לא עשיתי כלום כך כל מלך ושלטון שלא קנה פלטראות וחלאות בארץ ישראל אומר לא עשיתי כלום: