מדרש על ירמיהו 36:18

אמר מר יהושע כתב ספרו ושמונה פסוקים שבתורה תניא כמ״ד שמונה פסוקים שבתורה יהושע כתבם דתניא (דברים לד ה) וימת שם משה עבד ה׳ אפשר משה מת וכתב וימת אלא עד כאן כתב משה מכאן ואילך כתב יהושע דברי רבי יהודה ואמרי לה רבי נחמיה א״ל ר״ש אפשר ס״ת חסר אות אחת וכתיב (שם לא כו) לקוח את ספר התורה הזה אלא עד כאן הקב״ה אומר ומשה אומר וכותב מכאן ואילך הקב״ה אומר ומשה כותב בדמע כמו שנאמר להלן (ירמיה לו יח) ויאמר להם ברוך מפיו יקרא אלי את כל הדברים האלה ואני כותב על הספר בדיו. כמאן אזלא הא דא״ר יהושע בר אבא אמר רב גידל אמר רב שמונה פסוקים שבתורה יחיד קורא אותן נימא רבי יהודה היא ודלא כר׳ שמעון אפילו תימא רבי שמעון הואיל ואישתני אישתני. יהושע כתב ספרו והכתיב (יהושע כד כט) וימת יהושע וגו׳ דאסקיה אלעזר והכתיב (שם) ואלעזר בן אהרן מת דאסקיה פנחס:

כה אָמַר מַר: יְהוֹשֻׁעַ כָּתַב סִפְרוֹ וּשְׁמוֹנָה פְּסוּקִים שֶׁבַּתּוֹרָה. תַּנְיָא כְּמַאן דְּאָמַר: שְׁמוֹנָה פְּסוּקִים שֶׁבַּתּוֹרָה, יְהוֹשֻׁעַ כְּתָבָן, דְּתַנְיָא: (דברים ל״ד:ה׳) "וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה עֶבֶד ה'". אֶפְשָׁר מֹשֶׁה מֵת וְכָתַב: "וַיָּמָת [שָׁם מֹשֶׁה]"? אֶלָּא, עַד כָּאן כָּתַב מֹשֶׁה, מִכָּאן וָאֵילָךְ כָּתַב יְהוֹשֻׁעַ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, וְאַמְרֵי לָהּ רַבִּי נְחֶמְיָה. אָמַר לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן: אֶפְשָׁר סֵפֶר תּוֹרָה חָסֵר אוֹת אַחַת, וּכְתִיב: (דברים ל״א:כ״ו) "לָקֹחַ אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה", אֶלָּא, עַד כָּאן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר, וּמֹשֶׁה אוֹמֵר וְכוֹתֵב, מִכָּאן וָאֵילָךְ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר, וּמֹשֶׁה כּוֹתֵב בְּדֶמַע, כְּמָה שֶּׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן: (ירמיהו ל״ו:י״ח) "וַיֹאמֶר לָהֶם בָּרוּךְ מִפִּיו יִקְרָא אֵלַי אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַאֲנִי כֹּתֵב עַל הַסֵּפֶר בַּדְּיוֹ"? כְּמַאן אַזְלָא הָא דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר אַבָּא, אָמַר רַב גִּידְל, אָמַר רַב: שְׁמוֹנָה פְּסוּקִים שֶׁבַּתּוֹרָה, יָחִיד קוֹרֵא אוֹתָן, נֵימָא: [רַבִּי יְהוּדָה הִיא וּ]דְלָא כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן? אֲפִלּוּ תֵּימָא רַבִּי שִׁמְעוֹן, הוֹאִיל וְאִישְׁתַּנִי אִישְׁתַּנִי. יְהוֹשֻׁעַ כָּתַב סִפְרוֹ, וְהָכְּתִיב: (יהושע כ״ד:ל״ג) "וַיָּמֹת יְהוֹשֻׁעַ" וְגוֹ'? דְּאַסְקֵיהּ אֶלְעָזָר. וְהָכְּתִיב: (שם) "וְאֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן מֵת", דְּאַסְקֵיה פִּינְחָס. שְׁמוּאֵל כָּתַב סִפְרוֹ? וְהָכְּתִיב: (שמואל א כ״ח:ג׳) "וּשְׁמוּאֵל מֵת", דְּאַסְקֵיהּ גָּד הַחוֹזֶה וְנָתָן הַנָּבִיא. דָּוִד כָּתַב (ספרו) [סֵפֶר תְּהִלִּים] עַל יְדֵי עֲשָׂרָה זְקֵנִים. וְלִיחְשׁוֹב נַמִּי אֵיתָן הָאֶזְרָחִי? אָמַר רַב: אֵיתָן הָאֶזְרָחִי זֶה הוּא אַבְרָהָם. כְּתִיב הָכָא: (תהלים פט) 'אֵיתָן הָאֶזְרָחִי', וּכְתִיב הָתָם: (ישעיהו מ״א:ב׳) "מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ". (ואימא יעקב? דכתיב ביה: (בראשית ל״ב:ל״ב) "ויזרח לו השמש", ההוא מיבעי ליה: שמש שבאה בעבורו, זרחה בעבורו.) קָא חָשִׁיב מֹשֶׁה וְקָא חָשִׁיב הֵימָן, וְהָאָמַר רַב: הֵימָן זֶה מֹשֶׁה. כְּתִיב הָכָא 'הֵימָן', וּכְתִיב הָתָם: (במדבר י״ב:ז׳) "בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא". תְּרֵי הֵימָן הֲווּ. מֹשֶׁה כָּתַב סִפְרוֹ וּפָרָשַׁת בִּלְעָם וְאִיּוֹב. מְסַיֵּיעַ לֵיהּ לְרַבִּי לֵוִי בַּר לַחְמָא, דְּאָמַר רַבִּי לֵוִי בַּר לַחְמָא: אִיּוֹב בִּימֵי מֹשֶׁה הָיָה, כְּתִיב הָכָא: (איוב י״ט:כ״ג) "מִי יִתֵּן אֵפוֹ וְיִכָּתְבוּן מִלָּי", וּכְתִיב הָתָם: (שמות ל״ג:ט״ז) "וּבַמֶּה יִוָּדַע אֵיפוֹא". וְאֵימָא בִּימֵי יִצְחָק? דִּכְתִיב בֵּיהּ: (בראשית כ״ז:ל״ג) "מִי אֵפוֹא הוּא הַצָּד צַיִד". וְאֵימָא בִּימֵי יַעֲקֹב? דִּכְתִיב בֵּיהּ: (שם מג) "אִם כֵּן אֵפוֹא זֹאת עֲשׂוּ". וְאֵימָא [בִּימֵי] יוֹסֵף? דִּכְתִיב בֵּיהּ: (שם לז) "אֵיפֹה הֵם רֹעִים". לָא סַלְקָא דַּעְתָּךְ, דִּכְתִיב: (איוב י״ט:כ״ג) "מִי יִתֵּן בַּסֵּפֶר וְיֻחָקוּ". וּמֹשֶׁה [הוּא דְּ]אִיקְרִי 'מְחוֹקֵק' דִּכְתִיב: (דברים ל״ג:כ״א) "וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ כִּי שָׁם חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן". רָבָא אָמַר: אִיּוֹב בִּימֵי מְרַגְּלִים הָיָה, כְּתִיב הָכָא: (איוב א׳:א׳) "אִישׁ הָיָה בְאֶרֶץ עוּץ, אִיּוֹב שְׁמוֹ". וּכְתִיב הָתָם: (במדבר י״ג:כ׳) "הֲיֵשׁ בָּה עֵץ", מִי דָּמִי, הָתָם 'עֵץ', הָכָא 'עוּץ'? הָכִי קָאָמַר (אמר) [לְהוֹ] מֹשֶׁה (למרגלים ראו אם) [לְיִשְׂרָאֵל]: יֶשְׁנוֹ לְאוֹתוֹ אָדָם שֶׁשְּׁנוֹתָיו אֲרֻכּוֹת כְּעֵץ, וּמֵגִין עַל דּוֹרוֹ כְּעֵץ?

תַּנְיָא: (דברים ל״ד:ה׳) "וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה עֶבֶד ה'". אֶפְשָׁר מֹשֶׁה חַי, וְכָתַב: "וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה"? אֶלָּא, עַד כָּאן כָּתַב מֹשֶׁה, מִכָּאן וָאֵילָךְ, כָּתַב יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה, וְאַמְרֵי לָהּ רַבִּי נְחֶמְיָה. אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן: אֶפְשָׁר, סֵפֶר תּוֹרָה חָסֵר אוֹת אַחַת? וּכְתִיב: (שם לא) "לָקֹחַ אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה וְשַׂמְתֶּם אֹתוֹ" וְגוֹ'. אֶלָּא, עַד כָּאן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר, וּמֹשֶׁה כּוֹתֵב וְאוֹמֵר, מִכָּאן וָאֵילָךְ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר, וּמֹשֶׁה כּוֹתֵב בְּדֶמַע. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן: (ירמיהו ל״ו:י״ח) "וַיֹּאמֶר לָהֶם בָּרוּךְ: מִפִּיו יִקְרָא אֵלַי אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַאֲנִי כֹּתֵב עַל הַסֵּפֶר בַּדְּיוֹ".