Quotation_auto על ירמיהו 36:18

והיו לטוטפות בין עיניך, תנא דבי רבי ישמעאל יוצא אדם בתפילין ערב שבת עם חשכה, מ"ט כיון דאמר (רבא) [רבה] בר רב הונא חייב אדם למשמש בתפילין כל שעה ושעה ק"ו מציץ, ומה ציץ שאין בו אלא אזכרה אחת אמרה תורה והיה על מצחו תמיד, תפילין שיש בה כמה אזכרות על אחת כמה וכמה הלכך מידכר דכיר להו. וכתבתם שתי פרשיות שבמזוזה מעכבות זו את זו אפילו כתב אחד מעכב, ארבע פרשיות שבתפילין מעכבות זא"ז. תנו רבנן וכתבתם יכול יתבנה על האבנים, ודין הוא נאמר כאן כתיבה ונאמר להלן כתיבה מה להלן על הספר אף כאן על הספר. או כלך לדרך זו נאמר כאן כתיבה ונאמר להלן כתיבה מה להלן על האבנים אף כאן על האבנים. נראה למי דומה דנין כתיבה הנוהגת לדרות מכתיבה הנוהגת לדרות ואין דנין כתיבה הנוהגת לדרות מכתיבה שאינה נוהגת לדורות. וכמה שנאמר להלן ויאמר להם ברוך מפיו יקרא אלי את כל הדברים האלה ואני כותב על הספר בדיו, אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי רחמנא אמר על מזוזות ואת אמרת נילף כתיבה כתיבה, אמר קרא וכתבתם כתיבה תמה והדר על מזוזות. ומאחר דכתיב [וכתבתם] האי ג"ש למה לי, אי לאו ג"ש הוה אמינא ליכתבה (אבבא) [אאבנא] וליקבעה אסיפא קמ"ל. תנא רבי (יאשיה) [אושעיא] קמיה דרבא וכתבתם הכל בכתיבה אפילו צוואות. אמר ליה דאמר לך מני רבי יהודה היא דשמעינן ליה גבי סוטה דאמר אלות כותב צוואות אינו כותב, התם טעמא מאי משום דכתיב וכתב אבל הכא דכתיב וכתבתם אפילו צוואות נמי. והא טעמא דרבי יהודה התם משום דכתיב ואלות [אלות אין צוואות לא] והכא לא כתיב, אלא אצטריך סלקא דעתך אמינא נילף כתיבה כתיבה מסוטה מה התם צוואות לא אף הכא נמי, התב רחמנא וכתבתם [אפילו צוואות]:

וימת שם משה. איפשר שמת משה וכתב וימת שם משה, אלא עד כאן כתב משה מכאן ואילך כתב יהושע דברי ר' יהודה ואיתימא רבי נחמיה ואיתימא רבי שמעון, רבי מאיר אומר [הרי הוא אומר] ויכתוב משה את התורה הזאת ויתנה אפשר שנתן משה את התורה הזאת כשהיא חסרה אפילו אות אחת, אלא מלמד שהיה משה כותב בדמע מה שאמר לו הקב"ה, כענין שנאמר ויאמר אליהם ברוך מפיו יקרא אלי את הדברים ואני כותב וגו'. רבי אליעזר אומר בת קול יצאת בתוך המחנה שנים עשר מיל על שנים עשר מיל והיתה מכרזת ואומרת מת משה. סמליון אומר וימת שם ומנין אתה אומר מחילה היתה יוצאה מקבורתו של משה לקבורתן של אבות, נאמר להלן שמה קברו את אברהם ונאמר כאן וימת שם, ויש אומרים לא מת משה אלא עומד ומשרת למעלה, נאמר כאן שם ונאמר להלן ויהי שם עם ה'. תניא בשבעה באדר מת משה ובשבעה באדר נולד משה שנאמר וימת שם משה וכתיב ויבכו בני ישראל את משה שלשים (ושלשה) יום, וכתיב ויהי אחרי מות משה וגו' וכתיב עברו בקרב המחנה וגו' כי בעוד שלשת ימים. וכתיב והעם עלו מן הירדן בעשור לחודש, צא מהן שלשים ושלשה ימים למפרע הא למדת שבשבעה באדר מת משה, ומנין שבשבעה באדר נולד משה שנאמר ויאמר אליהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום, שאין תלמוד לומר היום, ומה תלמוד לומר היום, היום מלאו ימי ושנותי, ללמדך שהקב"ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום ומחדש לחדש לקיים מה שנאמר את מספר ימיך אמלא. כמאן אזלא הא דאמר רב שמונה פסוקים שבתורה יחיד קורא אותם נימא דלא כר' שמעון, אפילו תימא כר' שמעון הואיל ואישתני אישתני: