מדרש על ירמיהו 4:22

תַּנְיָא: "בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם" (דברים י״ד:א׳), בִּזְמַן שֶׁאַתֶּם נוֹהֲגִים מִנְהַג בָּנִים אַתֶּם קְרוּיִים 'בָּנִים', [אֵין אַתֶּם נוֹהֲגִים מִנְהַג בָּנִים, אֵין אַתֶּם קְרוּיִים 'בָּנִים'], דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, [אַתֶּם] קְרוּיִים בָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: (ירמיהו ד׳:כ״ב) "בָּנִים סְכָלִים הֵמָּה". וְאוֹמֵר: (דברים ל״ב:כ׳) "בָּנִים לֹא אֵמֻן בָּם". וְאוֹמֵר: (ישעיהו א׳:ד׳) "זֶרַע מְרֵעִים בָּנִים מַשְׁחִיתִים". וְאוֹמֵר: (הושע ב׳:א׳) "וְהָיָה בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יֵאָמֵר לָהֶם: לֹא עַמִּי אַתֶּם, יֵאָמֵר לָהֶם: בְּנֵי אֵל חָי". מַאי 'וְאוֹמֵר'? וְכִי תֵּימָא: 'סְכָלִים' הוּא דְּמִיקְרוּ 'בְּנֵי', כִּי לֵית בְּהוּ הֵימְנוּתַיְהוּ לָא מִיקְרוּ 'בְּנֵי', תָּא שְׁמַע: וְאוֹמֵר: "בָּנִים לֹא אֵמֻן בָּם". וְכִי תֵּימָא: כִּי לֵית בְּהוּ הֵימְנוּתַיְהוּ הוּא דְּמִיקְרוּ 'בָּנִים', כִּי פַּלְחֵי לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת לָא מִיקְרוּ 'בָּנִים', תָּא שְׁמַע, וְאוֹמֵר: "זֶרַע מְרֵעִים בָּנִים מַשְׁחִיתִים". וְכִי תֵּימָא: "בָּנִים מַשְׁחִיתִים" הוּא דְּמִיקְרוּ, "בְּנֵי מְעַלְיָא" לָא מִיקְרוּ, תָּא שְׁמַע: וְאוֹמֵר: "וְהָיָה בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יֵאָמֵר לָהֶם: לֹא עַמִּי אַתֶּם, יֵאָמֵר לָהֶם: בְּנֵי אֵל חָי". [תָּנוּ רַבָּנָן: (דברים י״ב:א׳) "אֵלֶּה הַחֻקִּים", אֵלּוּ הַמִּדְרָשׁוֹת. "וְהַמִּשְׁפָּטִים", אֵלּוּ הַדִּינִים. "אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּן", זוֹ מִשְׁנָה. "לַעֲשׂוֹת", זוֹ מַעֲשֶׂה. "בָּאָרֶץ", יָכוֹל כָּל הַמִּצְווֹת כֻּלָּן לֹא יְהוּ נוֹהֲגִים אֶלָּא בָּאָרֶץ? תַּלְמוּד לוֹמַר: (שם) "כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר אַתֶּם חַיִּים עַל הָאֲדָמָה". אִי "כָּל הַיָּמִים", יָכוֹל יְהוּ נוֹהֲגִים בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּץ לָאָרֶץ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "בָּאָרֶץ". אַחַר שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב וּמִעֵט, צֵא וּלְמַד מִמַּה שֶּׁאָמוּר בָּעִנְיָן: (שם) "אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת כָּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ שָׁם" וְגוֹ'. מָה עֲבוֹדָה זָרָה מְיֻחֶדֶת, שֶׁהִיא חוֹבַת הַגּוּף וְנוֹהֶגֶת בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּץ לָאָרֶץ, אַף כָּל שֶׁהִיא חוֹבַת הַגּוּף, נוֹהֶגֶת בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּץ לָאָרֶץ].

דָּבָר אַחֵר, אִישׁ אִישׁ וגו', הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית יז, ח): וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֶת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ וגו', וְנָתַתִּי לְךָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברים כג, טו): כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מִתְהַלֵּךְ וגו', הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי ה, ז י): וְעַתָּה בָנִים שִׁמְעוּ לִי וגו' הַרְחֵק מֵעָלֶיהָ דַּרְכֶּךָ וגו', פֶּן תִּתֵּן לַאֲחֵרִים וגו' פֶּן יִשְׂבְּעוּ זָרִים כֹּחֶךָ וגו'. מַהוּ וְעַתָּה בָנִים שִׁמְעוּ לִי, מְדַבֵּר בַּעֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים וּבְשֵׁבֶט יְהוּדָה וּבִנְיָמִין, שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ בָנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יד, א): בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם וגו', שִׁמְעוּ לִי, הִזְהִירָם שֶׁיְקַיְּמוּ אֶת הַשְּׁמִיעָה (משלי ה, ז): וְאַל תָּסוּרוּ מֵאִמְרֵי פִי, הִזְהִירָם שֶׁיְקַיְּמוּ אֶת הָעֲשִׂיָּה כְּשֵׁם שֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם בְּסִינַי (שמות כד, ז): כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע, לְפִי שֶׁעַל עֲבֵרוֹת שְׁנֵיהֶם גָּלוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב יח, יא יב): וַיֶּגֶל מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת יִשְׂרָאֵל וגו' עַל אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל ה'] וגו' וְלֹא שָׁמְעוּ וְלֹא עָשׂוּ, (משלי ה, ח): הַרְחֵק מֵעָלֶיהָ דַּרְכֶּךָ, הִזְהִירָם שֶׁיִּתְרַחֲקוּ הַזְּנוּת מֵהֶם. (משלי ה, ח): וְאַל תִּקְרַב אֶל פֶּתַח בֵּיתָהּ, הִזְהִירָם עַל הָעֲרָיוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן (ויקרא יח, ו): אִישׁ אִישׁ אֶל כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה, (משלי ה, ט): פֶּן תִּתֵּן לַאֲחֵרִים הוֹדֶךָ, שֶׁיְּאַבְּדוּ מַלְכוּתָם וְתִנָּשֵׂא לַגּוֹיִם, וְאֵין הוֹדֶךָ אֶלָּא מַלְכוּת, כְּמָה דְתֵימָא (דניאל יא, כא): וְלֹא נָתְנוּ עָלָיו הוֹד מַלְכוּת, (משלי ה, ט): וּשְׁנֹתֶיךָ לְאַכְזָרִי, נָתְנוּ שְׁנוֹתֵיהֶם לְמַלְאָךְ אַכְזָרִי, שֶׁקָּרְבוּ יְמֵיהֶם וּשְׁנוֹתֵיהֶם לֵאָבֵד, כְּמָה דְתֵימָא (יחזקאל כב, ד): וַתַּקְרִיבִי יָמַיִךְ וַתָּבוֹא עַד שְׁנוֹתָיִךְ וגו', (משלי ה, י): פֶּן יִשְׂבְּעוּ זָרִים כֹּחֶךָ שֶׁגָּלוּ מֵאַרְצָם וְיָשְׁבוּ זָרִים בִּמְקוֹמָם וְאָכְלוּ כֹּחָם וִיגִיעָם. וְאֵין כֹּחֶךָ אֶלָּא כֹּחַ אַרְצָם, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית ד, יב): כִּי תַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה וגו', וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא כְּשֶׁהִגְלָה מֶלֶךְ אַשּׁוּר לַעֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים הוֹשִׁיב זָרִים בְּאַרְצָם, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב יז, כד): וַיָּבֵא מֶלֶךְ אַשּׁוּר מִבָּבֶל וּמִכּוּתָה וּמֵעַוָּא וּמֵחֲמָת וגו', הֱוֵי: פֶּן יִשְׂבְּעוּ זָרִים כֹּחֶךָ, (משלי ה, י): וַעֲצָבֶיךָ בְּבֵית נָכְרִי, אֵין עֲצִיבָה אֶלָּא בָנִים, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית ג, טז): בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים. דָבָר אַחֵר, וַעֲצָבֶיךָ זוֹ יְגִיעַת הָאָרֶץ, לוֹמַר שֶׁיֹּאכְלוּ בְּעִצָּבוֹן כָּל מַה שֶּׁיֹּאכְלוּ בְּאֶרֶץ נָכְרִיָה, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית ג, יז): בְּעִצָּבוֹן תֹּאכְלֶנָּה וגו'. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: וַיֶּגֶל מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת יִשְׂרָאֵל אַשּׁוּרָה וגו'. כָּל זֹאת אֵרַע לָהֶם לַעֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים עַל שֶׁהָיוּ שְׁטוּפִים בִּזְנוּת אֵשֶׁת אִישׁ, שֶׁעָלָיו נֶחְתַּם גְּזַר דִּין, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (עמוס ו, ד): הַשֹּׁכְבִים עַל מִטּוֹת שֵׁן וּסְרֻחִים עַל עַרְשׂוֹתָם וגו', שֶׁהָיוּ מַסְרִיחִים מִטּוֹתֵיהֶם בְּשִׁכְבַת זֶרַע שֶׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם, שֶׁהָיוּ מַחְלִיפִים נְשׁוֹתֵיהֶם זֶה לָזֶה, מַה כְּתִיב אַחֲרָיו (עמוס ו, ז): לָכֵן עַתָּה יִגְלוּ בְּרֹאשׁ גֹּלִים וְסָר מִרְזַח סְרוּחִים, אוֹתָהּ שָׁעָה תָּסוּר שִׂמְחַת הַסְּרוּחִים. וְכֵן מִיכָה מִתְנַבֵּא עֲלֵיהֶם (מיכה ב, ט): נְשֵׁי עַמִּי תְּגָרְשׁוּן מִבֵּית תַּעֲנֻגֶיהָ מֵעַל עֹלָלֶיהָ תִּקְחוּ הֲדָרִי לְעוֹלָם, מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁהָיוּ מְעַנִּים נְשֵׁי אֲנָשִׁים וַאֲסָרוּם אוֹתָן עַל בַּעֲלֵיהֶן וְהֵן מְגָרְשִׁין אוֹתָן, הֱוֵי: נְשֵׁי עַמִּי תְּגָרְשׁוּן מִבֵּית תַּעֲנֻגֶיהָ, זֶה בֵּית בַּעְלָהּ, שֶׁהָיְתָה מִתְעַנֶּגֶת בּוֹ, מַהוּ: מֵעַל עֹלָלֶיהָ תִּקְחוּ הֲדָרִי לְעוֹלָם, לֹא הָיָה לִי בָּעוֹלָם הָדָר אֶלָּא הָעוֹלְלִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים ח, ג): מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז, וַאֲנִי מִתְהַדֵּר בָּהֶם, כְּמָה דְתֵימָא (משלי יד, כח): בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ, וְאַתֶּם עֲשִׂיתֶם אוֹתָם מַמְזֵרִים, בִּטַּלְתֶּם אוֹתוֹ הָדָר שֶׁלִּי, שֶׁאֵין אֲנִי חָפֵץ בְּמַמְזֵרִים, שֶׁכֵּן כְּתִיב (דברים כג, ג): לֹא יָבֹא מַמְזֵר בִּקְהַל ה' וגו', מַה כְּתִיב אַחֲרָיו (מיכה ב, י): קוּמוּ וּלְכוּ כִּי לֹא זֹאת הַמְּנוּחָה בַּעֲבוּר טָמְאָה תְּחַבֵּל וְחֶבֶל נִמְרָץ, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עַל שְׁאָר עֲבֵרוֹת הָיִיתִי מַאֲרִיךְ אַפִּי עִמָּכֶם, כֵּיוָן שֶׁפְּשַׁטְתֶּם בַּנִּאוּף קוּמוּ וּלְכוּ וגו', מַהוּ וְחֶבֶל נִמְרָץ, אֲנִי אָמַרְתִּי (דברים לב, ט): כִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ, אֲנִי נָטַלְתִּי יַעֲקֹב לְנַחֲלָה וְהוּא הָיָה חֶלְקִי, לְפִי שֶׁהָיָה זַרְעוֹ דּוֹמֶה לְחֶבֶל שֶׁהוּא מְשֻׁלְשָׁל זֶה בָּזֶה, שֶׁהָיוּ כֻּלָּם מְיֻחָסִים בְּנֵי אֲבוֹתֵיהֶם, וְלֹא הָיָה זֶרַע אַחֵר מַפְסִיק בֵּינֵיהֶם, שֶׁכֻּלָּם שׁוֹמְרִים עַצְמָן מִן הַנִּאוּף וְלֹא הָיָה שָׁם מַמְזֵרוּת, כֵּיצַד, כְּתִיב (דברי הימים א ה, ל): אֶלְעָזָר הוֹלִיד אֶת פִּינְחָס פִּינְחָס הֹלִיד אֶת אֲבִישׁוּעַ, וְכֵן כֻּלָּם, וְהַשַּׁלְשֶׁלֶת בָּאָה כָּךְ, וְאַתְּ נִכְנַסְתָּ עַל אֵשֶׁת חֲבֵרְךָ וְטִמֵּאתָ אֶת הַנַּחֲלָה, הֵיאַךְ הוּא מוֹנֶה פְּלוֹנִי בְּנִי וְהוּא אֵינוֹ בְּנוֹ, שֶׁהוּא מַמְזֵר, פָּסַקְתָּ אֶת הַחֶבֶל, הֱוֵי: וְחֶבֶל נִמְרָץ, מַהוּ נִמְרָץ, "נוֹאֵף "מַמְזֵר "רָשָׁע "צוֹרֵר. הָא לָמַדְתָּ בַּעֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים שֶׁלֹא נֶחְתַּם גְּזַר דִּין אֶלָּא בַּעֲוֹן הַנִּאוּף. וּמִנַּיִן לְשֵׁבֶט יְהוּדָה וּבִנְיָמִין שֶׁלֹא נֶחְתַּם גְּזַר דִּינָם אֶלָּא עַל הַנִּאוּף, שֶׁכֵּן יִרְמְיָה צוֹוֵחַ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים בִּימֵי מְנַשֶּׁה עָשׂוּ יִשְׂרָאֵל רָעוֹת יוֹתֵר מֵהֶם, לֹא הֶחֱרַבְתָּ אוֹתָם אֶלָּא בְּיָמַי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה ד, יט): מֵעַי מֵעַי אוֹחִילָה קִירוֹת לִבִּי וגו', אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּימֵי מְנַשֶּׁה אַף עַל פִּי שֶׁהִכְעִיסוּ אוֹתִי הָיוּ הַבָּנִים בְּנֵי אֲבוֹתָם, עַכְשָׁו בְּנֵי זִמָּה הֵם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה ד, כב): כִּי אֱוִיל עַמִּי וגו', מַה כְּתִיב בְּסוֹף הַפָּרָשָׁה (ירמיה ה, ח): סוּסִים מְיֻזָּנִים מַשְׁכִּים הָיוּ אִישׁ אֶל אֵשֶׁת רֵעֵהוּ יִצְהָלוּ, אַף עַל פִּי שֶׁעָבְרוּ עַל הַמִּצְווֹת כֻּלָּם וְכָפְרוּ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּמָה דְתֵימָא (ירמיה ה, יב): כִּחֲשׁוּ בַּה', הוּא מַאֲרִיךְ אַפּוֹ, וְעַל הַנִּאוּף נֶחְתַּם עֲלֵיהֶם גְּזַר דִּין, שֶׁכֵּן כְּתִיב אַחֲרָיו (ירמיה ה, ט): הַעַל אֵלֶּה לוֹא אֶפְקֹד נְאֻם ה' וגו', אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַכֹּל אֲנִי כּוֹבֵשׁ, וְעַל הַזִּמָּה אֲנִי כּוֹעֵס, הֲרֵינִי מוֹסְרָן לַמַּלְכֻיּוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב אַחֲרָיו (ירמיה ה, י): עֲלוּ בְשָׁרוֹתֶיהָ וגו'. פֶּן יִשְׂבְּעוּ זָרִים כֹּחֶךָ, וְכֵן אָמַר לָהֶם משֶׁה לְיִשְׂרָאֵל, בְּשָׁעָה שֶׁאַתֶּם יוֹצְאִים לַמִּלְחָמָה הִזָּהֲרוּ שֶׁלֹא יִהְיֶה בָּכֶם עֲוֹן נִאוּף, שֶׁאִם יֵשׁ עֲוֹן זִמָּה בֵּינֵיכֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַנִּלְחָם לָכֶם הוּא יָשׁוּב מֵאַחֲרֵיכֶם וְאַתֶּם נִמְסָרִים בְּיַד שׂוֹנְאֵיכֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברים כג, טו): כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מִתְהַלֵּךְ וגו' וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ, מַהוּ כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ, אָמַר לָהֶם משֶׁה לְיִשְׂרָאֵל הֱווּ יוֹדְעִין שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְיַחֵד שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא נִקְרָא אֱלֹהֶיךָ, אֶלָּא בִּזְמַן וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ, וְאוֹתָהּ שָׁעָה הוּא מַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ בֵּינֵיכֶם וְהוּא מַצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד אוֹיְבֵיכֶם וּמוֹסֵר שׂוֹנְאֵיכֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךָ לְהַצִילְךָ וגו'. וּמִנַּיִן שֶׁיִּשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ קְדוֹשִׁים בְּעֵת שֶׁשּׁוֹמְרִים עַצְמָן מִן הַנִּאוּף וּמִן הַזִּמָּה, שֶׁכֵּן כְּתִיב (ויקרא כ, ז): וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדשִׁים כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם, מִכָּאן בִּזְמַן שֶׁהֵם קְדוֹשִׁים הוּא לָהֶם לֵאלוֹהַּ, מַה כְּתִיב אַחֲרָיו (ויקרא כ, ח): וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם, אֵימָתַי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַדֵּשׁ אֶת יִשְׂרָאֵל, בִּזְּמַן שֶׁהֵם שׁוֹמְרִים חֻקָּיו, וּמַה הֵם הַחֻקִּים, אֵלּוּ הָעֲרָיוֹת, דִּכְתִיב נִאוּף אֵשֶׁת אִישׁ בָּרִאשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כ, י): אִישׁ אֲשֶׁר יִנְאַף, וּמָה רָאָה לְהַפְסִיק קִלְלַת אָב וָאֵם בֵּין הַקִּדּוּשׁ לַנִּאוּף, שֶׁכֵּן בַּתְּחִלָּה כְּתִיב (ויקרא כ, ט): אִישׁ אִישׁ אֲשֶׁר יְקַלֵּל אֶת אָבִיו, לְפִי שֶׁכָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִי גָרַם לַבֵּן שֶׁיְקַלֵּל אָבִיו, הַנִּאוּף, לְפִי שֶׁהוּא סָבוּר בְּבַעַל אִמּוֹ שֶׁהוּא אָבִיו וּמְכַבְּדוֹ, וְסָבוּר בַּנּוֹאֵף שֶׁאֵינוֹ אָבִיו וּמְקַלְּלוֹ. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר (שמות כא, טו טז): וּמַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ, וְגֹנֵב אִישׁ וּמְכָרוֹ, וְכִי מָה רָאָה לְהַפְסִיק גּוֹנֵב נֶפֶשׁ בֵּין מַכֶּה לִמְקַלֵּל, וַהֲלוֹא לֹא הָיָה רָאוּי לְהַפְסִיק בֵּינֵיהֶם, לְפִי שֶׁמַּכֶּה וּמְקַלֵּל שְׁנֵיהֶם נֶאֱמָרִים בְּעֹנֶשׁ אָבִיו וְאִמּוֹ, לָמָּה עָשָׂה כֵן, לְלַמֶּדְךָ שֶׁעַל זֶה נִתְחַיֵּב גּוֹנֵב נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל לְאַחַר שֶׁהוּא מַכֶּה אָבִיו וְאִמּוֹ וּמְקַלְּלָם, לְפִי שֶׁאֵינוֹ גָּדֵל עִמָּם וְאֵינוֹ מַכִּירָם, אַף כָּאן לְכָךְ הִפְסִיק בֵּין הַקִּדּוּשׁ לַזְּנוּת מְקַלֵּל אָבִיו, לְפִי שֶׁכָּל מִי שֶׁבָּא עַל אַחַת מִכָּל עֲרָיוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה, פְּעָמִים שֶׁמּוֹלִיד בֵּן וְגוֹרֵם לַמַּמְזֵר לְקַלֵּל אָבִיו, וְלָמָה הִזְכִּיר קִלְּלַת אֵם, וַהֲלוֹא אִמּוֹ מַכִּיר הוּא, אֵימָתַי מַכִּיר אִמּוֹ בִּזְּמַן שֶׁהַמַּמְזֵר הוּא מִנִּאוּף אֵשֶׁת אִישׁ, לְפִי שֶׁהַנּוֹאֶפֶת תּוֹלָה אוֹתוֹ בְּבַעְלָהּ, אֲבָל בִּשְׁאָר עֲרָיוֹת פְּנוּיוֹת, הֵן מַשְּׁלִיכוֹת אֶת בְּנֵיהֶן בַּשְּׁוָקִים מִפְּנֵי הַבּוּשָׁה וַאֲחֵרִים מְגַדְּלִים אוֹתָם, וְאוֹתָם מַמְזֵרִים אֵינָן מַכִּירִין לֹא אֲבִיהֶם וְלֹא אִמּוֹתֵיהֶם. וַאֲפִלּוּ מַמְזֵר מֵאֵשֶׁת אִישׁ פְּעָמִים שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר לֹא אָבִיו וְלֹא אִמּוֹ, אֵימָתַי בִּזְּמַן שֶׁנָּאֲפָה וּבַעְלָהּ בִּמְדִינַת הַיָּם וְהִיא מַשְׁלֶכֶת אוֹתוֹ, וּלְכָךְ עָנַשׁ הַכָּתוּב מִי שֶׁבָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ וְעַל הָעֲרָיוֹת, מִיתַת בֵּית דִּין וְכָרֵת, לְכָךְ נֶאֱמַר: וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ. דָּבָר אַחֵר, וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ, תַּמָּן תְּנֵינַן (גמרא קידושין עו-א): אֵין בּוֹדְקִין לֹא מִן הַמִּזְבֵּחַ וּלְמַעְלָן לֹא מִן הַדּוּכָן וּלְמַעְלָן וְלֹא מִסַּנְהֶדְּרִין וּלְמַעְלָן, כָּל שֶׁהֻחְזְקוּ אֲבוֹתָיו שׁוֹטְרֵי הָרַבִּים וְגַבָּאֵי צְדָקָה מַשִֹּׂיאִים לַכְּהֻנָּה וְאֵינוֹ צָרִיךְ לִבְדֹּק אַחֲרֵיהֶן. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אַף מִי שֶׁהָיָה חָתוּם עֵד בְּאַרְכֵי יְשָׁנָה שֶׁל צִפּוֹרִי. רַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן אַנְטִיגְנוֹס אוֹמֵר אַף מִי שֶׁהָיָה מֻכְתָּב בָּאִסְטְרָטֵיָא שֶׁל מֶלֶךְ. כְּתִיב (דברים יז, טו): שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ וגו', אֵין לִי אֶלָּא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, מִנַּיִן לְרַבּוֹת שׁוֹטְרֵי הָרַבִּים וְגַבָּאֵי צְדָקָה וְסוֹפְרֵי דַיָּנִין וּמַכִּין בָּרְצוּעָה, תַּלְמוּד לוֹמַר (דברים יז, טו): מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ, כָּל שֶׁתְּשִׂימוֹ עָלֶיךָ לֹא יְהֵא אֶלָּא מִקֶּרֶב אַחֶיךָ, וּמִן הַבְּרוּרִים שֶׁבְּאַחֶיךָ. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר מִנַּיִן שֶׁאוֹתָם הַיּוֹצְאִים לַמִּלְחָמָה צְרִיכִין שֶׁלֹא יִהְיוּ בֵּינֵיהֶם מַמְזֵרִים, שֶׁכֵּן כְּתִיב בִּבְנֵי אָשֵׁר (דברי הימים א ז, מ): וְהִתְיַחְשָׂם בַּצָּבָא בַּמִּלְחָמָה, זְכוּת יִחוּסֵיהֶן עוֹמֶדֶת לָהֶם בַּמִּלְחָמָה, עַד כַּדּוּן מִן הַקַּבָּלָה, מִדְּבַר תּוֹרָה מִנַּיִן, שֶׁכֵּן כְּתִיב (דברים כג, ב ח): לֹא יָבֹא פְּצוּעַ וגו' לֹא יָבֹא מַמְזֵר וגו' לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וגו' לֹא תְתַעֵב אֲדֹמִי, מַה כְּתִיב בַּתְרֵיהּ (דברים כג, י): כִּי תֵצֵא מַחֲנֶה עַל אֹיְבֶךָ וגו', לְכָךְ כְּתִיב: וְהָיָה מַחֲנֶךָ קָדוֹשׁ וגו', שֶׁלֹא יִהְיוּ בֵּינֵיהֶם מַמְזֵרִים וְלֹא נוֹלָדִים שֶׁלֹא בִּקְדֻשָּׁה, לְפִי שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְיַחֵד שְׁמוֹ עֲלֵיהֶם וְאֵינוֹ מְסַיְעָם בַּמִּלְחָמָה, כֵּן אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם אָבִינוּ (בראשית יז, ח): וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ, לְאוֹתוֹ זֶרַע שֶׁיִּהְיֶה מְיֻחָס אַחֲרֶיךָ לוֹ אֶתֵּן אֶת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ לַאֲחֻזַּת עוֹלָם וְאֶהְיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים, אֲבָל מַמְזֵרִים שֶׁאֵינָן מְיֻחָסִין אַחֲרֶיךָ שֶׁאֵינָן נִכָּרִין אָבוֹת שֶׁלָּהֶם, לֹא אֶהְיֶה לוֹ לֵאלֹהִים, שֶׁאֵינִי מְיַחֵד שְׁמִי עָלָיו וְלֹא אֶתֵּן לוֹ חֵלֶק בָּאָרֶץ.

[ח] ר' חונה ר' אידי בשם ר' שמואל בר נחמן, מוצלים היו ישר' מאותו המעשה, שאילו ישר' עשו את העגל היה להם לומר אלה אלהינו ישראל, אלא הגרים שעלו עמהם הם עשו את העגל, והיו מונים את ישר' ואומ' להם אלה אלהיך ישראל (שמות לב:ד). א"ר יודה בר' סימון כתוב ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו וג' (ישעיה א:ג), ולא הוון ידעין, אלא שדשו בעקב. ודכוותה, כי אויל עמי אותי לא ידעו (ירמיהו ד:כב), ולא הוון ידעין, אלא שדשו בעקב. ודכוותה, והיא לא ידעה כי אנכי נתתי לה הדגן וג' (הושע ב:י), ולא הוות ידעה, אלא שדשה בעקב.