מדרש על ירמיהו 52:16

ובין גלות ששית ובין גלות שביעית י״א שנה של צדקיהו. ובשנת י״ט למלכות נבוכדנצר עלה נבוכדנצר פעם שלישית לאנטוכיא, ועלה נבוזראדן לירושלם וכבש לצדקיהו ושרף את הבית, ונטל את העמודים ואת ים הנחשת ואת המכונות שעשה שלמה ואת כל כלי בית ה׳ ואוצרות בית המלך אשר בירושלם ולקח את כל הכלים ושלחם לבבל, והרג מישראל צ״א רבוא חוץ ממה שנהרגו על דמו של זכריה. ומוצאי שביעית היתה והיו הלוים עומדים על דוכנם ואומרים שירה (עי׳ גיטין נ״ז ע״ב וערכין י״א ע״ב), ומה שירה הם אומרים? וישב עליהם את אונם (תהלים צ״ד כ״ג) ולא הספיקו לגמור עד שנכנסו אויבים להיכל ומצאום עומדים על דוכנם וכנורותיהם בידיהם והגלה בגלות זו לויים מזרעו של משה ששים רבוא, שנאמר ובני משה גרשם ואליעזר ובני אליעזר רחביה הראש ובני רחביה רבו למעלה (דהי״א כ״ג ט״ו) למעלה מששים רבוא. שכשעשו ישראל את העגל כעס עליהם הקב״ה ובקש לאבדם ואמר למשה שני פעמים ואעשך לגוי גדול, ונתקיים הדבר. כיון שהגיעו לנהרות בבל אמרו להם האויבים שירו לנו משיר ציון שנאמר כי שם שאלונו שובינו וגו׳ (תהילים קל״ז:ד׳), מיד חתכו ראשי אצבעותיהם בשיניהם ואמרו איך נשיר את שיר ה׳ על אדמת נכר, וראה הקב״ה שלא רצו לומר שירה וגנזן ונתנן לאחר סמבטיה (סמבטיון). והגלה מישראל ח׳ מאות ול״ב אלפים. כל אלו חורי יהודה ובנימין, שנאמר וַיְגַל אֵת מָסַךְ יְהוּדָה (ישעיה כ״ב ח׳) והשאיר מהם בירושלם ששת אלפים שנאמר ומדלת העם השאיר נבוזראדן וגו' (ירמיה נ״ב ט״ז) ומנה עליהם גדליה בן אחיקם. ובא ישמעאל בן נתניה והרגו. ונתייראו ישראל וגלו (והלכו) למצרים - זו גלות שביעית.

(ירמיה נב) "וּמִדַּלּוֹת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים". 'כּוֹרְמִים', תָּנִי רַב יוֹסֵף: אֵלּוּ מְלַקְּטֵי אֲפַרְסְמוֹן מֵעֵין גֶּדִי וְעַד רָמָתָא. 'יוֹגְבִים', אֵלּוּ צַיָּדֵי חִלָּזוֹן מִסֻּלָּמוֹת שֶׁל צוֹר עַד חֵיפָה.

והמליך על יהודה את צדקיהו בן עשרים ואחת שנה, ומלך על יהודה וירושלם אחד עשר שנה, ובשנת תשע עשרה שנה למלכות נבוכדנצר כשבתו על כסא מלכותו בעיר אנטוכיא שלח נבוזראדן רב טבחים על ירושלם ויצר עליה ויתפוש את צדקיהו ויביאהו רב הטבחים אל המלך נבוכדנצר וידבר אתו משפטים, ויקח אותו וישלחהו לבבל. ויצר [נבוזראדן] על ששים ערי הלוים והיו בהן ששים רבוא ועוד, והם מבני משה גרשם ואליעזר, ובני אליעזר רחביה שרבו למעלה מששים רבוא. וכן נפשות השבטים שהוגלו מירושלם שמונה מאות ושלשים ואחד אלף. כל אלו חורי יהודה ובנימין ועליהם ניבא הנביא: ויגל את מסך יהודה וגו׳. ולא נשתייר בירושלם זולת דלת העם, כמו שנאמר וּמִדַּלּוֹת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר נְבוּזַרְאֲדָן (ירמיהו נ"ב ט"ז), והמליך עליהם גדליה בן אחיקם והפקידו בארץ, ועלה עם כל הגליות לבבל - הרי גלות שלישית.