מדרש על ירמיהו 7:26

[ב] ושומע לי ישכן בטח ושאנן וג' (משלי א:לג). ארבעה שומעים הם. יש שומע והפסיד, יש שומע ונשכר, יש לא שומע והפסיד, יש לא שומע ונשכר. שומע והפסיד, זה אדם הראשון, ולאדם אמ' כי שמעת לקול אשתך (בראשית ג:יז), ומה הפסיד, כי עפר אתה ואל עפר תשוב (שם שם, יט). שומ' ונשכר, זה אבינו אברהם, כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה (שם כא:יב), ומה נשכר כי ביצחק יקרא לך זרע (שם). לא שומע ונשכר, זה יוסף, ולא שמע אליה לשכב אצלה וג' (שם לט:י), מה נישכר, ויוסף ישית ידו על עיניך (שם מו:ד). לא שמעו והפסידו, אילו ישראל, ולא שמעו אלי ולא הטו את אזנם (ירמיה ז:כו), ומה הפסידו, אשר למות למות ואשר לחרב לחרב וג' (שם טו:ב). א"ר לוי האוזן לגוף כקינקן לכלים, מה קינקן הזה כשהוא מלא כלים את מעשן תחתיו וכולן מרגישין, כך הטו אזנכם ולכו אלי שמעו ותחי נפשכם (ישעיה נה:ג).

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי פָּתַח (משלי כ, יד): רַע רַע יֹאמַר הַקּוֹנֶה וְאֹזֵל לוֹ אָז יִתְהַלָּל, אַתְּ מוֹצֵא עַד שֶׁלֹא גָלוּ יִשְׂרָאֵל הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹרֵא אוֹתָם רָעִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה יג, י): הָעָם הַזֶּה הָרָע הַמֵּאֲנִים לִשְׁמוֹעַ אֶת דְּבָרַי. וְכֵיוָן שֶׁגָּלוּ הִתְחִיל מְשַׁבְּחָן, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֹזֵל לוֹ אָז יִתְהַלָּל. כֵּיוָן שֶׁחָטְאוּ גָלוּ, וְכֵיוָן שֶׁגָּלוּ הִתְחִיל יִרְמְיָה מְקוֹנֵן עֲלֵיהֶם אֵיכָה. (צפניה ג, א): הוֹי מֹרְאָה וְנִגְאָלָה הָעִיר הַיּוֹנָה. מַהוּ הוֹי מֹרְאָה, הוֹי מִפְּנֵי הָאֵימָה שֶׁנָּתַתִּי אֵימָתִי עַל כָּל הָאֻמּוֹת, אֵימָתַי וְנִגְאָלָה, אַתְּ מוֹצֵא בְּשָׁעָה שֶׁנִּגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם נָפְלָה אֵימָתָן עַל כָּל הָאֻמּוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות טו, יד): שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן וגו' אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם וגו'. הָעִיר הַיּוֹנָה, אֻמָּה שֶׁצִּיַּנְתִּי אוֹתָהּ בְּמִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים כְּיוֹנָה, אַחַר כָּל הַשֶּׁבַח הַזֶּה (צפניה ג, ב): לֹא שָׁמְעָה בְּקוֹל ה' וְלֹא לָקְחָה מוּסָר בַּה' לֹא בָטָחָה אֶל אֱלֹהֶיהָ לֹא קָרֵבָה. כַּלָּה דְּלָא שָׁמְעָה מָה הִיא לָאו שָׁטוּתָא הִיא, אָמַר רַבִּי רְאוּבֵן לָשׁוֹן יְוָנִי הוּא צָוְחִין לְשָׁטוּתָא מוֹרָא הוֹי מֹרְאָה, הֱוֵי מִקַּמֵּי שָׁטוּתָא. וְנִגְאָלָה, עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ מַרְחִיקִין עַצְמָן מִלִּשְׁמֹעַ דִּבְרֵי תוֹרָה, וְנִגְאָלָה מִן הַכְּהֻנָּה. הָעִיר הַיּוֹנָה, לֹא הָיָה לָהּ לִלְמֹד מֵעִירוֹ שֶׁל יוֹנָה, מִנִּינְוֵה, נָבִיא אֶחָד שָׁלַחְתִּי לְנִינְוֵה וְהֶחֱזִירָהּ בִּתְשׁוּבָה, וְאִלּוּ יִשְׂרָאֵל בִּירוּשָׁלַיִם כַּמָּה נְבִיאִים שָׁלַחְתִּי אֲלֵיהֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מלכים ב יז, יג): וַיָּעַד ה' בְּיִשְׂרָאֵל וּבִיהוּדָה בְּיַד כָּל נְבִיאֵי כָל חֹזֶה לֵאמֹר שֻׁבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים וְשִׁמְרוּ מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי וגו', וּכְתִיב (ירמיה ז, כה): וָאֶשְׁלַח אֲלֵיכֶם אֶת כָּל עֲבָדַי הַנְּבִיאִים יוֹם הַשְׁכֵּם וְשָׁלֹחַ [לאמר] וגו', הַשְׁכֵּם וְשָׁלֹחַ בַּבֹּקֶר, הַשְׁכֵּם וְשָׁלֹחַ בָּעֶרֶב, וְלוֹא שָׁמְעוּ. כֵּיוָן שֶׁלֹא שָׁמְעוּ גָּלוּ, וְכֵיוָן שֶׁגָּלוּ הִתְחִיל יִרְמְיָה מְקוֹנֵן עֲלֵיהֶם אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד. מַבְלִיגִיתִי עֲלֵי יָגוֹן עָלַי לִבִּי דַוָּי