מדרש על ירמיהו לא:22

עשר תעשר. אמר משה רבונו של עולם מכאן מוציאין מעשר, א"ל הקב"ה כי שאל נא לדור רישון וכונן לחקר אבותם וגו', הלא הם יורוך יאמרו לך וגו' (איוב ח ח י), כיצד אדם שת אנוש (דה"א א א). מאדם ועד נח עשרה דורות, ולקחתי את העשירי, ומנח ועד אברהם עשרה דורות, ולקחתי את העשירי שהוא אברהם, ולכך כתיב הלא הם יורוך ויאמרו לך להוציא אחד מעשרה. שנה בשנה (דברים טו כ). אם הוצאת מעשר בשנה זו, אתה זוכה לשנה אחרת, אמר רבי אבא בר כהנא קשה של מעשרות בכל התורה, כתיב לא תנסו את ה' אלהיכם (דברים ו טז), ובמעשרות כתיב [הביאו את כל המעשר וגו'] ובחנוני נא בזאת וגו' (מלאכי ג י), ומי בחן המעשרות, דורו של חזקיהו, שנאמר וידרוש יחזקיהו (המלך) [וגו'] על הערמות, ויאמר [אליו] עזריהו הכהן הראש לבית צדוק [וגו'] אכול (ושתה) [ושבוע] והותר וגו' למה כי [ה'] ברך (ה') את עמו (דה"ב לא ט י), אמר הקב"ה בעולם הזה דור אחד ברכתי, אבל לעתיד לבא לעולם הבא אני מברך את ישראל, שנאמר עוד יאמרו [את] הדבר הזה (בהר ה' ובירושלים ובכל ערי יהודה) [בארץ יהודה ובעריו בשובי את שבותם] יברכך ה' נוה (קדש) צדק הר הקדש (ירמיה לא כג).

דָּבָר אַחֵר, וַאֲבָרְכָה מְבָרֲכֶךָ, אָמַר לוֹ: עָתִיד אֲנִי לְהַעֲמִיד מִבְּנֵי בָנֶיךָ שֵׁבֶט שֶׁמְּבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל, זֶהוּ שֵׁבֶט לֵוִי. אָמַר לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּמִי מְבָרֵךְ לְאוֹתוֹ שֵׁבֶט? אָמַר לוֹ: מִשֶּׁהֵן מְבָרְכִין לְיִשְׂרָאֵל אֲנִי מְבָרֵךְ לְאוֹתוֹ שֵׁבֶט, שֶׁנֶּאֱמַר: וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרְכֵם (במדבר ו, כז). אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, בָּעוֹלָם הַזֶּה שֵׁבֶט לֵוִי מְבָרֵךְ אֶתְכֶם, וְלֶעָתִיד לָבֹא אֲנִי בִּכְבוֹדִי אֲבָרֵךְ אֶתְכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: יְבָרְכֶךָ ה' נְוֵה צֶדֶק הַר הַקֹּדֶשׁ (ירמיה לא, כב).

ד"א והיה ברכה, א"ל הקב"ה עתיד אני להעמיד ממך שבט שהוא מברך את ישראל, ואיזה הוא זה שבט לוי שהוא מברך את ישראל, אמר לפניו אברהם רבונו של עולם מי מברך לאותו השבט, א"ל הקב"ה משהן מברכין את ישראל אני מברכם, שנאמר ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם (במדבר ו כז), אמר הקב"ה לישראל בעולם הזה שבט לוי מברך אתכם בשמי, אבל לעולם הבא אני בכבודי מברך אתכם שנאמר יברכך ה' נוה צדק הר הקדש (ירמיה לא כב).