מדרש על משלי 10:32

שגיאות מי יבין. תני רבי שמעון בן יוחאי מה גבורים הם הצדיקים שהן יודעין לפתות את בוראן ויודעין היאך לקלס. ראה דוד היאך מקלס את בוראו התחיל מקלס בשמים שנאמר השמים מספרים כבוד אל. אמרו השמים שמא אתה צריך כלום. ומעשה ידיו מגיד הרקיע. אמר לו רקיע שמא אתה צריך כלום. היה מזמר והולך. התחיל לקלס בתורה שנאמר יראת ה' טהורה. אמר לו הקב"ה דוד מה את בעי. אמר לו שגיאות מי יבין. שגייתא דעבדינן קמך. אמר ליה הא שרי לך והא שביק לך. גם מזדים חשוך עבדך. אלו הזדונות. אל ימשלו בי אז איתם. אלו תוקפי עברות. כענין שנאמר (דברים כא ד) אל נחל איתן. ונקיתי מפשע רב. אותו עוון רב. אמר ר' לוי אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם אתה אלוה רב ואנא חובי רברבין יאה לאלוה רב למשבק חובין רברבין. שנאמר (תהלים כה יא) למען שמך ה' וסלחת לעוני כי רב הוא. אמר רב אחא הכותיים הללו יודעים לסבב על הפתחים. בתחלה הם אומרים תנו לעני מעט מים. משנותנהו אומר להם תנו להם בצל אחד ונותנין לו. ואומר להם בצל בלא פיתא נסיב ליבא. וכן הצדיקים יודעין לרצות את בוראן שנאמר (משלי י לב) שפתי צדיק ידעון רצון. זה משה. אבל הרשעים פי רשעים תהפוכות. שאינן יודעין לרצות להקב"ה. דבר אחר שפתי צדיק ידעון רצון. זה משה. בשעה שבקש לברך את ראובן מהו אומר תחלה (דברים לג ב) ה' מסיני בא. אף חובב עמים. תורה צוה לנו משה. יחי ראובן ואל ימות: