מדרש על משלי 11:27
מדרש תהילים
אשרי האיש אשר לא הלך. זה שאמר הכתוב (משלי יא כז) שוחר טוב יבקש רצון. מי הוא זה. זה דוד מלך ישראל שהיה שוחר בטובתן של ישראל להעמיד מהן כ"ד משמרות כהונה ועשרים וארבע משמרות לויה. יבקש רצון שהיה מבקש רחמים שתשרה עליו שכינה כדי לברך את ישראל. והיכן ברכן באשרי האיש. (שם) ודורש רעה תבואנו. זה דואג ואחיתופל:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מדרש לקח טוב
כתוב שוחר טוב יבקש רצון ודורש רעה תבואנו: (משלי י״א:כ״ז)
Ask RabbiBookmarkShareCopy
אוצר מדרשים
שוחר טוב: הוא מדרש תהלים, ונקרא כן ע״ש התחלתו בפסוק שוחר טוב יבקש רצון (משלי י״א:כ״ז), והמדפיסים קראו השם הזה גם למדרשי משלי ושמואל שהדפיסו ביחד עם מדרש תהלים בויניציא בשנה ש״ו, וכן חשב בעל אוצר הספרים (צד 649). ובאמת הם מדרשים נפרדים, ובדפוס הראשון נדפס מדרש תהלים לבד בקושטא רע"ב, ומדרש שמואל שם בשנת עזר"ה, ומדרש משלי ג״כ שם, ולא בשם שוחר טוב, גם לא נתחברו ע״י מסדר אחד ולא בזמן אחד. גם המדפיסים אח״כ טעו לחשוב שלשתם ביחד למדרש שוחר טוב, ונדפסו מדרשי תהלים משלי ושמואל עם הגהות ובאור המלות הקשות והזרות לר׳ יצחק בר שמשון כ״ץ (חתן מהר"ל מפראג) בפראג בשנות שע״ב—שפ"ב, ועל השער כתוב "מדרש שוחר טוב - מדרש תהלים ומשלי רבתא עם מדרש שמואל רבתא" ונדפסו כלם ביחד באמשטרדם בשנת ת"ץ, לבוב תרכ"א, שטעטין תרכ"א, ובדפוסים אחרים עם פירושים שונים, ועם באור מהר"ם פאדאווא מקארלין ותוספות באורים והגהות מר׳ מרדכי גימפל, ווארשא תרכ״ה, ועם פי׳ מהר"י כהן, שם תרל״ד.
Ask RabbiBookmarkShareCopy