מדרש על משלי 13:24

‎וְאֵלֶּה שְׁמוֹת, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ שׂוֹנֵא בְנוֹ וְאֹהֲבוֹ שִׁחֲרוֹ מוּסָר (משלי יג, כד). בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, אָדָם שֶׁאָמַר לַחֲבֵרוֹ, פְּלוֹנִי הִכָּה אֶת בִּנְךָ, יוֹרֵד עִמּוֹ עַד לְחַיָּיו. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר: חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ שׂוֹנֵא בְנוֹ? לְלַמֶּדְךָ, שֶׁכָּל הַמּוֹנֵעַ בְּנוֹ מִן הַמַּרְדּוּת, סוֹף יוֹצֵא לְתַרְבּוּת רָעָה וְשׂוֹנְאֵהוּ. שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּיִשְׁמָעֵאל שֶׁהָיָה לוֹ גַּעְגּוּעִין עַל אַבְרָהָם אָבִיו וְלֹא רִדָּהוּ, וְיָצָא לְתַרְבּוּת רָעָה, וּשְׂנָאוֹ אַבְרָהָם וְהוֹצִיאוֹ מִבֵּיתוֹ רֵיקָם.

וְאֹהֲבוֹ שִׁחֲרוֹ מוּסָר, זֶה אַבְרָהָם שֶׁיִּסֵּר אֶת יִצְחָק וְלִמְּדוֹ אֶת הַתּוֹרָה וְהִדְרִיכוֹ בִּדְרָכָיו, דִּכְתִיב בְּאַבְרָהָם: עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי וְגוֹ' (בראשית כו, ה). וּכְתִיב: וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם, אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק (בראשית כה, יט). לְלַמֶּדְךָ, שֶׁהָיָה דּוֹמֶה לְאָבִיו בְּכָל דָּבָר, בְּנוֹי, בְּחָכְמָה וּבְכֹחַ וּבְעֹשֶׁר וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים. תֵּדַע לְךָ, שֶׁבִּשְׁעַת עֲקֵדָתוֹ בֶּן שְׁלֹשִים וְשֶׁבַע שָׁנָה הָיָה, וְאַבְרָהָם זָקֵן וַעֲקָדוֹ וּכְפָתוֹ כְּשֶׂה, וְלֹא נִמְנַע, וּלְפִיכָךְ וַיִּתֵּן אַבְרָהָם אֶת כָּל וְגוֹ'. וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים נָתַן אַבְרָהָם וְגוֹ'. הִרְחִיקָם מִיִּצְחָק. הֱוֵי וְאֹהֲבוֹ שִׁחֲרוֹ מוּסָר.

(משלי יג כד): "חושך שבטו שונא בנו" - וכי יש לך אדם שהוא שונא בנו?! אלא, מתוך שאינו מוכיחו על דברי חכמה ועל דרך ארץ, נקרא שונא, אבל מי שמוכיח את בנו על החכמה ועל דרך ארץ, הוא נקרא אוהבו, שנאמר "ואוהבו שיחרו מוסר". רבי אליעזר אומר: מתוך שהקב"ה אוהב את ישראל, הוא מייסרן בעולם הזה בשיעבוד מלכויות, כדי שתהא להם כפרה לעתיד לבוא, הה"ד "ואוהבו שיחרו מוסר".