מדרש על משלי 14:15

וַיֹּאמֶר אָנֹכִי אֱלֹהֵי אָבִיךָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי יד, טו): פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָבָר [וגו'], מַהוּ פֶּתִי, נַעַר, שֶׁכֵּן בַּעֲרַבְיָא קוֹרִין לְנַעַר פְּתַיָא. דָּבָר אַחֵר, אֵין פֶּתִי אֶלָּא לָשׁוֹן פִּתּוּי, כְּמָה דְתֵימָא (שמות כב, טו): וְכִי יְפַתֶּה אִישׁ. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן בַּר נְחֶמְיָה בְּשָׁעָה שֶׁנִּגְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל משֶׁה טִירוֹן הָיָה משֶׁה לַנְּבוּאָה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם נִגְלָה אֲנִי עָלָיו בְּקוֹל גָּדוֹל אֲנִי מְבַעֲתוֹ, בְּקוֹל נָמוּךְ בּוֹסֵר הוּא עַל הַנְּבוּאָה, מֶה עָשָׂה נִגְלָה עָלָיו בְּקוֹלוֹ שֶׁל אָבִיו, אָמַר משֶׁה הִנֵּנִי, מָה אַבָּא מְבַקֵּשׁ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינִי אָבִיךָ אֶלָּא אֱלֹהֵי אָבִיךָ, בְּפִתּוּי בָּאתִי אֵלֶיךָ כְּדֵי שֶׁלֹא תִּתְיָרֵא, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב. שָׂמַח משֶׁה וְאָמַר הָא אַבָּא נִמְנֶה עִם הָאָבוֹת, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהוּא גָדוֹל, שֶׁנִּזְכַּר תְּחִלָּה. וַיַּסְתֵּר משֶׁה פָּנָיו, אָמַר אֱלֹהֵי אָבִי עוֹמֵד כָּאן וְאֵינִי מַסְתִּיר פָּנָי. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה וְרַבִּי הוֹשְׁעְיָא, אֶחָד מֵהֶן אוֹמֵר לֹא יָפֶה עָשָׂה משֶׁה כְּשֶׁהִסְתִּיר פָּנָיו, שֶׁאִלּוּלֵי לֹא הִסְתִּיר פָּנָיו גִּלָּה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה מַה לְּמַעְלָה וּמַה לְּמַטָּה וּמַה שֶּׁהָיָה וּמַה שֶּׁעָתִיד לִהְיוֹת. וּבַסּוֹף בִּקֵּשׁ לִרְאוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לג, יח): הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבֹדֶךָ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה אֲנִי בָּאתִי לְהַרְאוֹת לְךָ וְהִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ, עַכְשָׁו אֲנִי אוֹמֵר לְךָ (שמות לג, כ): כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי, כְּשֶׁבִּקַּשְׁתִּי לֹא בִקַּשְׁתָּ, וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אַף עַל פִּי כֵן הֶרְאָה לוֹ, בִּשְׂכַר וַיַּסְתֵּר משֶׁה פָּנָיו (שמות לג, יא): וְדִבֶּר ה' אֶל משֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים, וּבִשְׂכַר כִּי יָרֵא (שמות לד, ל): וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו. וּבִשְׂכַר מֵהַבִּיט (במדבר יב, ח): וּתְמֻנַּת ה' יַבִּיט. וְרַבִּי הוֹשְׁעְיָא רַבָּה אָמַר יָפֶה עָשָׂה שֶׁהִסְתִּיר פָּנָיו, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי בָּאתִי לְהַרְאוֹת לְךָ פָּנִים, וְחָלַקְתָּ לִי כָבוֹד וְהִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ, חַיֶּיךָ שֶׁאַתָּה עָתִיד לִהְיוֹת אֶצְלִי בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה, לֹא לֶאֱכֹל וְלֹא לִשְׁתּוֹת, וְאַתָּה עָתִיד לֵהָנוֹת מִזִּיו הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לד, כט): וּמשֶׁה לֹא יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו. אֲבָל נָדָב וַאֲבִיהוּא פָּרְעוּ רָאשֵׁיהֶן וְזָנוּ עֵינֵיהֶן מִזִּיו הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כד, יא): וְאֶל אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁלַח יָדוֹ, וְהֵם לֹא קִבְּלוּ עַל מַה שֶּׁעָשׂוּ.

וְכִי יָמוּת מֵת עָלָיו (במדבר ו, ט), בִּמְחֻוֶּרֶת עָלָיו הַטֻּמְאָה, לְהוֹצִיא אֶת הַסָּפֵק, זוֹ טֻמְאַת הַתְּהוֹם. אֵי זוֹ טֻמְאַת הַתְּהוֹם, כָּל שֶׁאֵין מַכִּירָהּ אֶחָד בְּסוֹף הָעוֹלָם, הָיָה מַכִּירָהּ אֶחָד בְּסוֹף הָעוֹלָם אֵין זוֹ טֻמְאַת הַתְּהוֹם. הָיָה טָמוּן בְּתֶבֶן אוֹ בִּצְרוֹרוֹת, הֲרֵי זוֹ טֻמְאַת הַתְּהוֹם, בְּמַיִם בַּאֲפֵלָה וּבִנְקִיקֵי הַסְּלָעִים, אֵין זוֹ טֻמְאַת הַתְּהוֹם, וְלֹא אָמְרוּ טֻמְאַת הַתְּהוֹם אֶלָּא לַמֵּת בִּלְבָד. (במדבר ו, ט). בְּפֶתַע פִּתְאֹם, רַבִּי יוֹנָתָן אָמַר בְּפֶתַע, זֶה שׁוֹגֵג, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (במדבר לה, כב): בְּפֶתַע בְּלֹא אֵיבָה הֲדָפוֹ. פִּתְאֹם, זֶה אוֹנֶס, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (במדבר יב, ד): וַיֹּאמֶר ה' פִּתְאֹם אֶל משֶׁה וגו'. וְרַבָּנָן אָמְרֵי: פִּתְאֹם, זֶה מֵזִיד, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (משלי כב, ג): וּפְתָיִים עָבְרוּ וְנֶעֱנָשׁוּ. דָּבָר אַחֵר, פִּתְאוֹם, זֶה שׁוֹגֵג, דִּכְתִיב (משלי יד, טו): פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר. וְכִי מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ בְּפִתְאֹם לְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ מֵזִיד אוֹנֵס וְשׁוֹגֵג, לָמָּה צָרִיךְ הַכָּתוּב לִכְתֹּב: בְּפֶתַע, לְהָבִיא אֶת הַשּׁוֹגֵג, אִלּוּ לֹא נִכְתַּב: פֶּתַע, הָיִיתִי אוֹמֵר כִּי מֵבִיא קָרְבָּן עַל טֻמְאָתוֹ הֵיכָא דְנִטְמָא בְּשׁוֹגֵג, מִידֵי דַּהֲוָה אַכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה, אֲבָל אֹנֶס וּמֵזִיד אֵימָא לָא, כָּתַב רַחֲמָנָא פֶּתַע, דְּשׁוֹגֵג הוּא, לְגַלּוֹת עַל פִּתְאֹם דְּאֹנֶס וּמֵזִיד הוּא, וַאֲפִלּוּ הָכֵי חַיָּב קָרְבָּן עַל טֻמְאָתוֹ. (במדבר ו, ט): וְטִמֵּא רֹאשׁ נִזְרוֹ, בְּמִי שֶׁהָיָה טָהוֹר וְנִטְמָא, הֲרֵי הוּא חַיָּב בְּהַעֲבָרַת שֵׂעָר וּבַהֲבָאַת קָרְבָּן וְלִפְטֹר הַנָּזִיר בְּקָבֶר. (במדבר ו, ט): וְגִלַּח רֹאשׁוֹ. רֹאשׁוֹ הוּא מְגַלֵּחַ וְאֵין מְגַלֵּחַ כָּל שְׂעָרוֹ. (במדבר ו, ט): בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ, בְּיוֹם הֲזָיָתוֹ בַּשְּׁבִיעִי, אַתָּה אוֹמֵר בְּיוֹם הֲזָיָתוֹ בַּשְּׁבִיעִי אוֹ בַּשְּׁמִינִי, תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר ו, ט): בַּיוֹם הַשְּׁבִיעִי יְגַלְּחֶנּוּ, אִי בַּשְּׁבִיעִי, אַף עַל פִּי שֶׁלֹא הִזָּה, תַּלְמוּד לוֹמַר: בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ, בְּיוֹם הֲזָיָתוֹ. בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, אֵין לִי אֶלָּא שְׁבִיעִי, שְׁמִינִי, תְּשִׁיעִי וַעֲשִׂירִי מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר יְגַלְּחֶנּוּ. אֵין לִי אֶלָּא בַּיּוֹם, בַּלַּיְלָה מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר יְגַלְּחֶנּוּ. אֵין לִי אֶלָּא תִּגְלַחַת הַטֻּמְאָה, תִּגְלַחַת טָהֳרָה מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר יְגַלְּחֶנּוּ. כֵּיצַד, הָיָה מַזֶּה בַּשְּׁלִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי וּמְגַלֵּחַ בַּשְּׁבִיעִי וּמֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו בַּשְּׁמִינִי, וְאִם גִּלַּח בַּשְּׁמִינִי, מֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו בּוֹ בַּיּוֹם, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא.