מדרש על משלי 15:23

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי פָּתַח (משלי טו, כג): שִׂמְחָה לָאִישׁ בְּמַעֲנֵה פִיו וְדָבָר בְּעִתּוֹ מַה טּוֹב. שִׂמְחָה לָאִישׁ, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, ג): ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ. בְּמַעֲנֵה פִיו, וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר. וְדָבָר בְּעִתּוֹ מַה טּוֹב, וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב.

(דף קא) תנו רבנן הקורא פסוק של שיר השירים ועושה אותו כמין זמר והקורא פסוק בבתי משתאות בלא זמנו מביא רעה לעולם מפני שהתורה חוגרת שק ועומדת לפני הקב״ה ואומרת לפניו רבש״ע עשאוני בניך ככנור שמנגנים בו לצים אמר לה בתי בשעה שאוכלין ושותין במה יתעסקו אמרה לפניו רבש״ע אם בעלי מקרא הם יעסקו בתורה ובנביאים ובכתובים אם בעלי משנה הם יעסקו במשנה ובהלכות ובהגדות ואם בעלי תלמוד הם יעסקו בהלכות הפסח בפסח בהלכות עצרת בעצרת בהלכות החג בחג. העיד ר׳ שמעון בן אלעזר משום ר׳ שמעון בן חנניה כל הקורא פסוק בזמנו מביא טובה לעולם שנאמר (משלי טו כג) ודבר בעתו מה טוב: