מדרש על משלי 15:27

(דף נט) רב גידל הוה מהפך בההוא ארעא אזיל ר׳ אבא זבנה אזיל רב גידל קבליה לר׳ זירא אזיל ר׳ זירא וקבליה לר׳ יצחק נפחא א״ל המתן עד שיעלה עמנו (אצלנו) לרגל כי סליק אשכחיה א״ל עני המהפך בחררה ובא אחר ונטלה הימנו מאי א״ל נקרא רשע ואלא מר מאי טעמא עביד הכי א״ל לא הוה ידענא השתא נמי ניתבה ניהליה מר א״ל זבוני לא מזבינא לה דארעא קמייתא היא לא מסמנא מלתא אי בעי לה במתנה נישקליה רב גידל לא נחית לה דכתיב (משלי טו כז) ושונא מתנות יחיה ר׳ אבא לא נחית לה משום דהפך בה רב גידל לא מר נחית לה ולא מר נחית לה ומתקריא ארעא דרבנן:

קידושין פרק ג - לו רַב גִּידְל הֲוָה מְהַפִּיךְ בְּהַהִיא אַרְעָא, אָזִיל רַבִּי אַבָּא זַבְּנָהּ, אָזַל רַב גִּידְל קַבְלֵיהּ לְרַבִּי זֵירָא. אָזַל רַבִּי זֵירָא וְקַבְלֵיהּ לְרַבִּי יִצְחָק נַפְחָא. אָמַר לוֹ: הַמְתֵּן עַד שֶׁיַּעֲלֶה (עמנו) [אֶצְלֵנוּ] לָרֶגֶל. כִּי סָלִיק, אַשְׁכְּחֵיהּ, אָמַר לוֹ: עָנִי הַמְהַפֵּךְ בַּחֲרָרָה וּבָא אַחֵר וּנְטָלָהּ הֵימֶנּוּ, מַאי? אָמַר לוֹ: נִקְרָא 'רָשָׁע', וְאֶלָּא מַר, מַאי טַעְמָא עָבִיד הָכִי? אָמַר לוֹ: לָא הֲוָה יָדַעְנָא, הַשְׁתָּא נַמִּי, נֵיתְבָהּ נִיהֲלֵיהּ מַר. אָמַר לֵיה: זְבוּנִי, לָא מַזְבִּינָא לָהּ, דְּאַרְעָא קָמַיְתָא הִיא, וְלָא מִסַמְּנָא מִלְּתָא, אִי בָּעִי לָהּ בְּמַתָּנָה, נִישְׁקְלָהּ. רַב גִּידְל לָא נָחִית לָהּ, דִּכְתִיב: (משלי ט״ו:כ״ז) "וְשׂוֹנֵא מַתָּנֹת יִחְיֶה". [רַבִּי אַבָּא לָא נָחִית לָהּ, מִשּׁוּם דְּהַפִּיךְ בָּהּ רַב גִּידְל]. לָא מַר נָחִית לָהּ וְלָא מַר נָחִית לָהּ, וּמִתְקַרְיָא: 'אַרְעָא דְּרַבָּנָן'.

אמר רב חסדא אי זה ת״ח זה הרואה טרפה לעצמו. דרש מר זוטרא משמיה דרב חסדא כל מי שקורא ושונה ורואה טרפה לעצמו ומשמש ת״ח עליו הכתוב אומר (תהלים קכח ב) יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך רב זביד אמר זוכה ונוחל שני עולמות העוה״ז והעוה״ב אשריך בעוה״ז וטוב לך לעוה״ב. ר' אלעזר כי הוו משדרי ליה מבי נשיאה מידי לא שקיל וכי הוו מזמני ליה לא אזיל אמר לא בעי מר דאיחי דכתיב (משלי טו כז) ושונא מתנות יחיה ר׳ זירא כי משדרי ליה לא שקיל כי הוו מזמני ליה אזיל אמר אתיקורי הוא דמתייקרו בי: