מדרש על משלי 16:7

(דף טז) פ״א גזר רבי שלא ישנו תלמידים בשוק מאי דרש (שה״ש ז ב) חמוקי ירכיך מה ירך בסתר אך דברי תורה בסתר יצא ר״ח ושנה לשני בני אחיו לרב ולרבה בב״ח שמע רבי איקפד אתא רבי חייא לאיתחזויי ליה אמר ליה עייא ראה מי קורא לך מבחוץ ידע דנקיט מילתא בדעתיה נהג נזיפותא בנפשיה תלתין יומין ביום תלתין שלח ליה תא הדר שלח ליה לא תיתי מעיקרא מאי סבר ולבסוף מאי סבר מעיקרא סבר מקצת היום ככולו ולבסוף סבר לא אמרינן מקצת היום ככולו [לסוף] אתא אמר ליה מאי טעמא אתית אמר ליה דשלח לי מר דליתי והא שלחי לך דלא תיתי זה ראיתי וזה לא ראיתי קרי עליה (משלי טז ז) ברצות ה׳ דרכי איש גם אויביו ישלים אתו. אמר ליה מאי טעמא עבדת הכי אמר ליה דכתיב (שם א) חכמות בחוץ תרונה אמר ליה אם קרית לא שנית ואם שנית לא שלשת ואם שלשת לא פירשו לך חכמים חכמות בחוץ תרונה כדרבא דאמר רבא כל העוסק בתורה מבפנים תורתו מכרזת עליו מבחוץ והא כתיב (ישעיה מח טז) לא מראש בסתר דברתי ההוא ביומי דכלה. ורבי חייא האי חמוקי ירכיך מאי עביד לה מוקי לה בצדקה ובג״ח:

ד"א [והיה בשלח]. זש"ה ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו (משלי טז ז), אמר ר' יהושע בן לוי במי הוא מדבר, ביצר הרע, ויש אויבי גדול מזה, בנוהג שבעולם אדם שהוא דר בכרך עם חבירו שנה אחת, אפילו הוא שונאו נעשה אוהבו, יצר הרע גדל עם האדם מנערותו ועד זקנותו, ובכל יום ויום רוצה להפילו, ואם אינו יכול להפילו בתוך י' שנים מפילו בתוך כ' שנים, אמרו עליו על יוחנן כהן גדול ששימש בכהונה גדולה שמונים שנה ולבסוף נעשה צדוקי.

ר' ברכיה קורא עליו אם רעב שונאך האכילהו לחם וגו' (שם כה כא) זה יצר הרע, האכילהו מלחמתה של תורה, כשם שאומר לכו לחמו בלחמי (שם ט ה), ואם צמא הקשהו מים (שם כה כא) ממימיה של תורה, כשם שאומר הוי כל צמא לכו למים (ישעי' נה א), מפני מה כי גחלים אתה חותה על ראשו וגו' (משלי שם כב), הוי ברצות ה' דרכי איש, זה יצר טוב, גם אויביו ישלים אתו זה יצר הרע, אמר דוד כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך מציל עני מחזק ממנו (תהלים לה י) יצר טוב מיצר רע.