מדרש על משלי 18:23

וָאֶתְחַנַּן אֶל ה', זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (משלי יח, כג): תַּחֲנוּנִים יְדַבֶּר רָשׁ וְעָשִׁיר יַעֲנֶה עַזּוֹת, אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא תַּחֲנוּנִים יְדַבֶּר רָשׁ, זֶה משֶׁה, שֶׁבָּא אֵצֶל בּוֹרְאוֹ בְּתַחֲנוּנִים. וְעָשִׁיר יַעֲנֶה עַזּוֹת, עֲשִׁירוֹ שֶׁל עוֹלָם, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עָנָה אוֹתוֹ עַזּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ג, כו): אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי. דָּבָר אַחֵר, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן תַּחֲנוּנִים יְדַבֶּר רָשׁ, אֵלּוּ נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל. וְעָשִׁיר יַעֲנֶה עַזּוֹת, אֵלּוּ נְבִיאֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אֵין לְךָ צַדִּיק בְּאֻמּוֹת הָעוֹלָם יוֹתֵר מֵאִיּוֹב, וְלֹא בָּא אֶלָּא בְּתוֹכָחוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב כג, ד): אֶעֶרְכָה לְפָנָיו מִשְׁפָּט וּפִי אֲמַלֵּא תוֹכָחוֹת. אֵין לְךָ גָּדוֹל בַּנְּבִיאִים מִמּשֶׁה וִישַׁעְיָה, וּשְׁנֵיהֶם לֹא בָּאוּ אֶלָּא בְּתַחֲנוּנִים, יְשַׁעְיָה אָמַר (ישעיה לג, ב): ה' חָנֵנוּ לְךָ קִוִּינוּ. וּמשֶׁה אָמַר וָאֶתְחַנַּן אֶל ה'. דָּבָר אַחֵר, וָאֶתְחַנַּן אֶל ה', לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמַטְרוֹנָה שֶׁיָּלְדָה בֵּן, כָּל יָמִים שֶׁבְּנָהּ קַיָּם הָיְתָה נִכְנֶסֶת בַּפָּלָטִין בִּזְרוֹעַ, מֵת בְּנָהּ, הִתְחִילָה מְבַקֶּשֶׁת לִכָּנֵס בִּתְחִינוֹת. כָּךְ כָּל זְמַן שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל קַיָּמִים בַּמִּדְבָּר, הָיָה משֶׁה נִכְנַס לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּזְרוֹעַ (שמות לב, יא): לָמָּה ה' יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ, (במדבר יד, יט): סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה וגו'. כֵּיוָן שֶׁמֵּתוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר הִתְחִיל מְבַקֵּשׁ לִכָּנֵס בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּתַחֲנוּנִים וָאֶתְחַנַּן.

עט אָמַר רַב נַחְמָן, אָמַר רַב: מַאי דִּכְתִיב: (משלי י״ח:כ״ג) "תַּחֲנוּנִים יְדַבֶּר רָשׁ, וְעָשִׁיר יַעֲנֶה עַזּוֹת", "תַּחֲנוּנִים יְדַבֶּר רָשׁ", זֶה מֹשֶׁה. "וְעָשִׁיר יַעֲנֶה עַזּוֹת", זֶה יְהוֹשֻׁעַ. מַאי טַעְמָא? אִילֵימָא מִשּׁוּם דִּכְתִיב: (יהושע ז׳:כ״ג) "וַיַּצִּקֻם לִפְנֵי ה'", וְאָמַר רַב נַחְמָן: בָּא וַחֲבָטָןלִפְנֵי הַמָּקוֹם, אַטוּ פִּינְחָס לָא עָבַד הָכִי? דִּכְתִיב: (תהילים ק״ו:ל׳) "וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל, וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה", וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: 'וַיִּתְפַּלֵּל' לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא 'וַיְפַלֵּל', מְלַמֵּד, שֶׁעָשָׂה פְּלִילוּת עִם קוֹנוֹ. בָּא וַחֲבָטָן לִפְנֵי הַמָּקוֹם, אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עַל אֵלּוּ יִפְּלוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף מִיִּשְׂרָאֵל? דִּכְתִיב: (במדבר כ״ה:ט׳) "וַיִּהְיוּ הַמֵּתִים בַּמַּגֵפָה אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים אָלֶף". וְאֶלָּא מֵהָכָא: (יהושע ז׳:ז׳) "לָמָּה הֵעֲבַרְתָּ הַעֲבִיר אֶת הָעָם הַזֶּה אֶת הַיַּרְדֵּן", מֹשֶׁה נַמִּי מֵימַר אָמַר: (שמות ה׳:כ״ב) "לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה"? אֶלָּא מֵהָכָא: (יהושע ז׳:ז׳) "וְלוּ הוֹאַלְנוּ וַנֵּשֶׁב בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן". (שם) "וַיֹּאמֶר ה' אֶל יְהוֹשֻׁעַ: קֻם לָךְ", דָּרַשׁ רַבִּי שִׁילָא: אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: שֶׁלְּךָ, קָשֶׁה מִשֶּׁלָּהֶם, אֲנִי אָמַרְתִּי: (דברים כ״ז:ד׳) "וְהָיָה בְּעָבְרְכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן תָּקִימוּ", וְאַתֶּם רִחַקְתֶּם שִׁשִּׁים מִיל. בָּתַר דְּנָפַק, אוּקִים רַב אֲמוֹרָא עֲלֵיהּ, וְדָרַשׁ: (יהושע י״א:ט״ו) "כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה עַבְדּוֹ, כֵּן צִוָּה מֹשֶׁה אֶת יְהוֹשֻׁעַ, וְכֵן עָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ, לֹא הֵסִיר דָּבָר מִכֹּל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה". אִם כֵּן, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "קֻם לָךְ"? אָמַר לוֹ: אַתָּה גָּרַמְתָּ לָהֶם, וְהַיְנוּ דְּקָאָמַר לֵיהּ בָּעַי: (יהושע ח׳:ב׳) "וְעָשִׂיתָ לָעַי וּלְמַלְכָּהּ כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ לִירִיחוֹ וּלְמַלְכָּהּ, רַק שְׁלָלָהּ וּבְהֶמְתָּהּ תָּבֹזוּ לָכֶם".

אמר רב נחמן אמר רב מ״ד (משלי יח כג) תחנונים ידבר רש ועשיר יענה עזות תחנונים ידבר רש זה משה ועשיר יענה עזות זה יהושע מאי טעמא אילימא משום דכתיב (יהושע ו כא) ויציקום לפני ה׳ ואמר רב נחמן בא וחבטן לפני המקום אטו פנחס לא עביד הכי והכתיב (תהלים קו ל) ויעמוד פנחס ויפלל ותעצר המגפה וא״ר אלעזר ויתפלל לא נאמר אלא ויפלל מלמד שעשה פלילות עם קונו בא וחבטן לפני המקום אמר לפניו רבש״ע על אלו יפלו כ״ד אלף מישראל דכתיב (במדבר כה ט) ויהיו המתים במגפה כ״ד אלף ואלא מהכא (יהושע ז ז) למה העברת העביר את העם את הירדן משה נמי מימר אמר (שמות ה כב) למה הרעות לעם הזה אלא מהכא (יהושע ז ז) ולו הואלנו ונשב בעבר הירדן (שם) ויאמר ה׳ אל יהושע קום לך דרש ר׳ שילא א״ל הקב״ה שלך קשה משלהם אני אמרתי (דברים כז ד) והיה בעברכם את הירדן תקימו ואתה ריחקתם ששים מיל בתר דנפיק אוקים רב אמורא עליה ודרש (יהושע יא טו) כאשר צוה ה׳ את משה עבדו כן צוה משה את יהושע וכן עשה יהושע ולא הסיר דבר מכל אשר צוה ה׳ את משה א״כ מה ת״ל קום לך א״ל אתה גרמת להם והיינו דקא״ל בעי (שם ח ב) ועשית לעי ולמלכה כאשר עשית ליריחו ולמלכה רק שללה ובהמתה תבוזו לכם: