Musar על משלי 18:23

העיקר הח' ההכנעה במעשה. שיתנהג במענה רך כענין שנאמר(משלי ט') מענה רך ישיב חמה. ובקול נמוך כי זה מדרך השפלות שכמו שנאמר (ישעיהו כ״ט:ד׳) ושפלת מארץ תדברי ומעפר תשח אמרתך. בהפך ממה שנאמר על העשיר בעל הגאוה (משלי י״ח:כ״ג) ועשיר יענה עזות ולא יתעסק בנוי המלבושים והתכשיטין. כמו שנאמר (שמות ל״ג:ה׳) ועתה הורד עדיך מעליך. ונאמר באחאב (מלכים א כ״א:כ״ז) ויצום וישכב בשק ויהלך אט. ואמר הש"י על זה הראית כי נכנע אחאב. וענין ויהלך אט. בהפך מדרך המלכים שהם מהלכים ברב חיל וקול המולה. ויהיו תמיד עיניו שחות. כענין שנאמר - (איוב כ״ב:כ״ט) ושח עינים יושיע. וסימני ההכנעה כמו מענה רך וקול הנמוך. ושחות העין יזכירוהו להכניע את לבו:

גם השק מורה על ההכנעה במעשה, להראות שהוא דומה לבהמה. כי כמו שצריך להיות הכנעה בלבו, כן צריך להראות סימן ההכנעה בגלוי. וזה לשון רבינו יונה, ההכנעה במעשה שיתנהג במענה רך כענין שנאמר (משלי טו, א) מענה רך משיב חימה, ובקול נמוך כי זה מדרך השפלות כמו שכתוב (ישעיה כט, ד) ושפלת מארץ תדברי ומעפר תשח אמרתך. בהפך ממה שכתוב בעשיר (משלי יח, כג) בעל גאוה ועשיר יענה עזות. ולא יתעסק בנוי המלבושים והתכשיטים, כמו שכתוב (שמות לג, ה) ועתה הורד עדיך מעליך. ונאמר באחאב (עי' מל"א כא, כז) ויהלך אט וילבש שק ויצם. ואמר הש"י על זה (שם כח-כט), הראית כי נכנע אחאב. וענין ויהלך אט, בהפך מדרך המלכים שהם מהלכים ברוב חיל וקול המולה. ויהיו תמיד עיניו שחות, כענין שנאמר (איוב כב, כט) ושח עינים יושיע. וסימני ההכנעה כמו מענה רך וקול הנמוך ושוחת העין יזכירוהו להכניע את לבו, עכ"ל:

מי שיש בו מידת העזות, עושה עבירות חבילות חבילות וחושב עצמו צדיק. ועל דרך זה אנו מתוודים: אין אנו עזי פנים וקשי עורף לומר לפניך יי אלהינו צדיקים אנחנו ולא חטאנו, אבל אנחנו ואבותינו חטאנו. וזו היא מידה רעה חולה, מי שהוא רשע ויאמר "לא חטאתי", ועל זה הקדוש ברוך הוא שופט ואינו מרחם עליו, כדכתיב (ירמיהו ב לה): "הנני נשפט אותך על אמרך לא חטאתי"; וכתיב (משלי כח יג): "ומודה ועוזב ירוחם". וזה הדרך העז הוא רחוק מאוד מדרכי התשובה. ועל הזונה נאמר (שם ז יג): "העזה פניה ותאמר לו". המידה הזאת היא רעה מאוד, כי מביאה את האדם לבייש את חברו ואת העניים, כעניין שנאמר (משלי יח כג): "תחנונים ידבר רש, ועשיר יענה עזות". וכל שכן אם מבייש את רבותיו ומעז פניו נגדם, ומקשה ערפו נגד מוכיחיו מרוב עזותו – אז המידה הזאת מוציאתו מן העולם. וראוי להרחיקה מנפשו.