מדרש על משלי 2:11

רבי חנינא ור׳ יונתן הוו אזלי באורחא כי מטו להנהו תרי שבילי חד הוה פצי אפתחא דע"ז וחד הוה פצי אפתחא דזונות א״ל חד לחבריה ניזיל אפתחא דע״ז (שם ע״ב) דנכיס יצריה א״ל אידך ניזיל אפתחא דזונות ונכפייה ליצרין ונקבל אגרא כי מטו להתם חזנהו לזונות איתכנעו מקמייהו א״ל מנא לך הא א״ל כתיב (משלי ב יא) מזמה תשמור עליך תבונה תנצרכה אמרו ליה רבנן לרבא מאי מזמה אי לימא תורה דכתיב בה זמה ומתרגמינן עצת חטאין וכתיב (ישעיה כח כט) הפליא עצה הגדיל תושיה אי הכי מזמה זמה מיבעיא ליה אלא מאי מזמה מדברי זמה תשמור עליך תורה תנצרכה:

(משלי ב י): "כי תבוא חכמה בלבך" - אם קנית דברי תורה, הם משמרין אותך; "ודעת לנפשך ינעם" - שהם מנעימים אותך ואת נפשך ואת דעתך, היך מה דתימא (משלי ט יב): "אם חכמת - חכמת לך", אם עמלת בדברי תורה, יש לי שכר טוב ליתן לך, ואם בטלת מן התורה, יש לך הרבה בטלים כנגדך. (משלי ב יא): "מזמה תשמור עליך, תבונה תנצרכה" - אם נתת צוארך בעולה של תורה, היא תנצרך, היך מה דתימא (משלי ו כב): "בהתהלכך תנחה אותך" - בעולם הזה, "בשכבך תשמור עליך" - בשעת מיתה, "והקיצות היא תשיחך" - לעתיד לבוא.