מדרש על משלי 21:9

כז אָמַר רַב יְהוּדָה בַּר אִידִי, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: עֶשֶׂר מַסָּעוֹת נָסְעָה שְׁכִינָה (וכולהו), מִקְּרָאֵי, וּכְנֶגְדָּן גָּלְתָה סַנְהֶדְרִין, מִגְּמָרָא. עֶשֶׂר מַסָּעוֹת נָסְעָה שְׁכִינָה, מִקְּרָאֵי: מִכַּפֹּרֶת לִכְרוּב, וּמִכְּרוּב [לִכְרוּב, וּמִכְּרוּב] לְמִפְתָּן, וּמִמִּפְתָּן לֶחָצֵר, וּמֵחָצֵר לַמִּזְבֵּחַ, וּמִמִּזְבֵּחַ לַגַּג, וּמִגַּג לַחוֹמָה, וּמֵחוֹמָה לָעִיר, וּמֵעִיר לַהַר, וּמֵהַר לַמִּדְבָּר, וּמִמִּדְבָּר עָלְתָה וְיָשְׁבָה בִּמְקוֹמָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: (הושע ה׳:ט״ו) "אֵלֶךְ אָשׁוּבָה אֶל מְקוֹמִי". מִכַּפֹּרֶת לִכְרוּב, וּמִכְּרוּב [לִכְרוּב, וּמִכְּרוּב] לְמִפְתָּן, דִּכְתִיב: (שמות כ״ה:כ״ב) "וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם, וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת" וְגוֹ'. וּכְתִיב: (שמואל ב כ״ב:י״א) "וַיִּרְכַּב עַל כְּרוּב וַיָּעֹף". וּכְתִיב: (יחזקאל ט׳:ג׳) "וּכְבוֹד אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל נַעֲלָה מֵעַל הַכְּרוּב אֲשֶׁר הָיָה עָלָיו, אֶל מִפְתַּן הַבָּיִת". וּמִמִּפְתָּן לֶחָצֵר, דִּכְתִיב: (שם י) "וַיָּרָם כְּבוֹד ה' מֵעַל הַכְּרוּב עַל מִפְתַּן הַבָּיִת וַיִּמָּלֵא הַבַּיִת אֶת הֶעָנָן וְהֶחָצֵר מָלְאָה אֶת נֹגַהּ כְּבוֹד ה'". וּמֵחָצֵר לַמִּזְבֵּחַ, דִּכְתִיב: (עמוס ט׳:א׳) "רָאִיתִי אֶת ה' נִצָּב עַל הַמִּזְבֵּחַ". וּמִמִּזְבֵּחַ לַגָּג, דִּכְתִיב: (משלי כ״א:ט׳) "טוֹב לָשֶׁבֶת עַל פִּנַת גָּג". וּמִגָּג לַחוֹמָה, דִּכְתִיב: (עמוס ז׳:ז׳) "וְהִנֵּה ה' נִצָּב עַל חוֹמַת אֲנָךְ". וּמֵחוֹמָה לַעִיר, דִּכְתִיב: (מיכה ו׳:ט׳) "קוֹל ה' לָעִיר יִקְרָא". וּמֵהָעִיר לָהָר, דִּכְתִיב: (יחזקאל י״א:כ״ג) "וַיַּעַל כְּבוֹד ה' מֵעַל תּוֹךְ הָעִיר וַיַּעֲמֹד עַל הָהָר". וּמֵהַר לַמִּדְבָּר, דִּכְתִיב: (משלי כ״א:י״ט) "טוֹב שֶׁבֶת בְּאֶרֶץ מִדְבָּר". וּמִמִּדְבָּר עָלְתָה וְיָשְׁבָה בִּמְקוֹמָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: (הושע ה׳:ט״ו) "אֵלֵךְ אָשׁוּבָה אֶל מְקוֹמִי עַד אֲשֶׁר יֶאְשְׁמוּ".

היכל ששי: ההיכל הזה עליון על כל ההיכלות כמו צד הקדושה כי זה לעומת זה עשה האלהים כדפי', בהיכל הזה ד׳ פתחים ובהם ד' כתות טמאים נקראים, אחד מות ואחד רע ואחד צלמות ואחד אופל. אלו עומדים לעולם להרע ולהשטין וארבעתם מתייחדים כאחד כמו צד הקדושה, ועל היחוד הנזכר נקרא בית חבר כדכתיב ובית חבר (משלי כ״א:ט׳) וזהו וחובר חבר. על ההיכל הזה נאמר נעתרות נשיקות שונא (שם כ״ו). כאן עומדים כל אותם נשיקות ופתויים ותאוות גופניות דזנותא וניאוף שעל ידם אדם מתגרש מהעוה״ז ומהעוה״ב. כל אותם הכתובים במשלי בפרשת כי בחלון ביתי בעד אשנבי וגו' (שם ו') כל אותם הפתויים הם מצד רוח ההיכל הזה. ועליו נאמר בביתה לא ישכנו רגליה (שם י״א) שהיא הולכת לפתות בני אדם, אחר שפיתה אותו יטעימהו מרורת פתנים אכזר. מוציאה נשמתו בחרבה ובה ג' טיפות, באחת נשמתו מתבלבלת ואינה מוצאה מקום לשבת, בשניה נפשו מתעקרת ויוצאה, בשלישית פניו מוריקות ויוצאה נשמתו כפטורי וכו'. כל זה תחת אשר נמשך אחריו וז״ש הכתוב ואחריתה מרה כלענה (שם). בהיכל הזה עומדים כל אותם מקטרגים המפתים לאדם במלבושיו ובבגדיו שיתקן עצמו ויסלסל בשערו וירחץ גופו וייטיב נאה כדי שיסתכלו בו הנשים, ועל הענין הזה ממונה אחד סקטופ״א שמו, ותחת הממונה הזה עומד ממונה אחר ושמו מרא״ה אשר בו רואה עצמו ומתייפה ומסתלסל ורואה במראה ההוא ומתלבש בו נאה וגאון וגסות הרוח, ואז רוח אחר אשר בהיכל ושמו עסירט״א אשר הוא ממונה על כל החלומות, להראות לאדם דמות אשר ימשך אחריו לאבד נשמתו. והממונה הזה מעורר ממונה אחר אשר תחת ידו ויורד ומעורר בהיכל התחתון שבו אסכרא ושם מעורר לנקבה אחת והיא לילי״ת אימא דשידי. וכאשר מתעורר האדם בגסותו הממונה עסירט״א אז מתקשרת עמו לילית ואז בכל ר״ח ור״ח מתעורר המראה אשר אמרנו דעמו לילית ולפעמים נזוק האדם מהם והוא נופל ארצה ונכפה ונזוק. וכל זה גורם לו המראה וכפי רוב גאותו שנתגאה כן רוב רעתו ונזקו וטומאתו וזהו עד יפלח חץ כבדו וגו' (משלי ז׳:כ״ג), הרחמן יצילנו.

[יא] ד"א ירמיה רם יה. עשר מסעו' נסעה השכינה, מכרוב לכרוב, מכרוב למפתן הבית, וממפתן הבית לכרובים, מכרובים לשער הקדמוני, משער הקדמוני לחצר, מחצר למזבח, ממזבח לגג, מגג לחומה, מחומה לעיר, מעיר להר הזתים. מכרוב לכרוב, וכבוד אלהי ישראל נעלה מעל הכרוב אשר היה עליו (יחזקאל ט:ג), על כרוב השני. מכרוב למפתן הבית, וירם כבוד י"י מעל הכרוב על מפתן הבית (שם י:ד). ממפתן הבית לכרובים, ויצא כבוד י"י מעל מפתן הבית ויעמד על הכרובים (שם שם יח). ויצא כבוד י"י מעל מפתן הבית, והא לא הוה צורכה אלא ויבא כבוד י"י, מושלו משל למה הדבר דומה למלך שהיה יוצא מתוך פלטין שלו והיה מנשיק בכתלים ומגפף בעמודים ואו' הוי שלים בייתי, הוי שלים פלטין שלי, כך היתה השכינה מנשקת בכתלים ומגפפת בעמודים ואומרת הוי שלם בייתי הוי שלים פלטין דידי. מכרובים לשער הקדמוני, וישאו הכרובים את כנפיהם וירומו מן הארץ לעיני (יחזקאל י:יט). משער הקדמוני לחצר, והחצר מלאה את נוגה כבוד י"י (שם שם ד). מן החצר למזבח, ראיתי את י"י נצב על המזבח (עמוס ט:א). מן המזבח לגג, טוב שבת על פינת גג (משלי כא:ט). מן הגג לחומה, כה הראני והנה י"י נצב על חומת אנך (עמוס ז:ז). מן החומה לעיר, קול י"י לעיר יקרא (מיכה ו:ט). מן העיר להר הזתים, ויעל כבוד י"י מעל תוך העיר ויעמד על ההר (יחזקאל יא:כג). א"ר יונתן שלש שנים ומחצה עשת השכינה שרויה בהר הזתים ומכרזת שלש פעמ' בכל יום ואומרת שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם (ירמיה ג:כב), וכיון שלא חזרו התחילה השכינה פורחת באויר ואומ' את הפסוק הזה, אלך ואשובה אל מקומי עד אשר יאשמו ובקשו פני בצר להם ישחרונני (הושע ה:טו).