מדרש על משלי 24:16

ההוא דהוה קאמר ואזיל טוביה דשמע ואדיש חלפוה בישתי׳ מאה א״ל שמואל לרב יהודה קרא כתיב פוטר מים ראשית מדון ריש מאה דיני. ההוא דהוה קאמר ואזיל אתרתי תלת גנבא לא מיקטל א״ל שמואל לרב יהודה קרא כתיב (עמוס ב ה) כה אמר ה׳ על שלשה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנה. ההוא דהוה קאמר ואזיל שב בירי לשלמנא וחד לעביד ביש א״ל שמואל לרב יהודה קרא כתיב (משלי כד טז) כי שבע יפול צדיק וקם. ההוא דהוה קאמר ואזיל דמכי דינא שקלו גלימיה ליזמר וליזיל באורחא. א״ל שמואל לרב יהודה קרא כתיב (שמות יח כג) וגם כל העם הזה על מקומו יבא בשלום. ההוא דהוה קאמר ואזיל היא ניימא ודיקולא שפיל. א״ל שמואל לרב יהודה קרא כתיב (קהלת י יח) בעצלתים ימך המקרה וגו׳. ההוא דהוה קאמר ואזיל גברא דרחיצנא עליה אדייה לגזיזיה וקם. א״ל שמואל לרב יהודה קרא כתיב (תהלים מא י) גם איש שלומי אשר בטחתי בו אוכל לחמי הגדיל עלי עקב:

ה אָמַר רַב הוּנָא: הַאי תִּיגְרָא, דַּמְיָא לְצִנּוֹרָא דְּבִדְקָא דְּמַיָּא, כֵּיוָן דְּרָוַח, רָוַח. אַבַּיֵי קְשִׁישָׁא אָמַר: דָּמִי לְגוּדָא דְּגַמְלָא, כֵּיוָן דְּקָם, קָם. הַהוּא דַּהֲוָה קָאָמַר וְאָזִיל: טוּבֵיהּ דְּשָׁמַע וְאָדִישׁ, חַלְפוּהָ בִּישְׁתָּא מֵאָה. אָמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לְרַב יְהוּדָה: קְרָא כְּתִיב: "פּוֹטֵר מַיִם רֵאשִׁית מָדוֹן", רֵישׁ מְאָה דִּינֵי. הַהוּא דַּהֲוָה קָאָמַר וְאָזִיל: אַתַּרְתֵּי תְּלַת גַּנְּבָא, לָא מִיקְטַל. אָמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לְרַב יְהוּדָה: קְרָא כְּתִיב: (עמוס ב׳:ו׳) "כֹּה אָמַר ה': עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ". הַהוּא דַּהֲוָה קָאָמַר וְאָזִיל: שֵׁב בֵּירֵי לְשַׁלְמָנָא, וְחַד לְעוֹבֵד בִּישׁ. אָמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לְרַב יְהוּדָה: קְרָא כְּתִיב: (משלי כ״ד:ט״ז) "כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם". ("ורשע יפול באחת".) הַהוּא דַּהֲוָה קָאָמַר: (ואזיל ד) [דְּאָזִיל] מִבֵּי דִּינָא שַׁקְלוּ גְּלִימֵיהּ, לִיזְמַר [זֶמֶר] וְלֵיזִיל בְּאוֹרְחָא. אָמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לְרַב יְהוּדָה: קְרָא כְּתִיב: (שמות י״ח:כ״ג) "וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם". הַהוּא דַּהֲוָה קָאָמַר וְאָזִיל: הִיא נַיְמָא וְדִיקּוּלָא שַׁפִּיל. אָמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לְרַב יְהוּדָה: קְרָא כְּתִיב: (קהלת י׳:י״ח) "בַּעֲצַלְתַּיִם יִמַּךְ הַמְּקָרֶה" וְגוֹ'. הַהוּא דַּהֲוָה קָאָמַר וְאָזִיל: גַּבְרָא דְּרָחִיצְנָא עֲלֵיהּ, אַדְיֵהּ לִגְזִיזֵיהּ וְקָם. אָמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לְרַב יְהוּדָה: קְרָא כְּתִיב: (תהילים מ״א:י׳) "גַּם אִישׁ שְׁלוֹמִי אֲשֶׁר בָּטַחְתִּי בוֹ, אוֹכֵל לַחְמִי, הִגְדִּיל עָלַי עָקֵב".

על כן לא יקומו רשעים במשפט. זה שאמר הכתוב (משלי טו ז) שפתי חכמים יזרו דעת. אלו ישראל שעשו זר לארון שנאמר (שמות כה יא) ועשית עליו זר זהב. ולב כסילים לא כן אלו אומות עכו"ם שנעשו זרים למקום. דבר אחר שפתי חכמים יזרו דעת. אלו ישראל שממליכין למקום תמיד בכל יום ומיחדים שמו ערב ובקר. ולב כסילים לא כן אלו המינין שאומרים טומטום הוא העולם. דבר אחר ולב כסילים לא כן. ר' יודן ור' פנחס אמרי אמר הקב"ה לרשעים אני בראתי את העולם שנאמר (בראשית א ז) ויהי כן. ואתם אומרים לא כן. חייכם על כן לא יקומו רשעים במשפט. והא טב להון אם אינם עומדין ונותנין דין אלא כאיניש דאמר קם פלניא בדינא ולא הוה ליה הקמת רגל. רבי אבא בר כהנא אמר רשעים שנים וחטאים שנים. אלו ארבע מלכיות שאין להם הקמת רגל ליום הדין. ר' שמואל בר נחמני אמר פורעניות אחת מכלה אותן ואית לה הדין קרייא. על כן לא יקומו רשעים במשפט. במשפטים אין כתיב אלא במשפט. הדא הוא דכתיב (ירמיה י ח) ובאחת יבערו ויכסלו. (תהלים לד כב) תמותת רשע רעה. (משלי כד טז) כי שבע יפול צדיק וקם ורשעים יכשלו ברעה אחת ולא בשתים: